ענת פרידמן – יועצת שכבה י
תראו אותי
לא פעם אנו מבטאים רצון, או יותר נכון צורך, שמישהו יראה אותנו, שלא נהיה שקופים, שלא אהיה עוד אחד מתלמידי הכיתה, שלא אהיה מורה שלא תשאיר חותם, שחלילה בעוד כמה שנים ישאלו אותך "תגיד, מי היה מנהל השכבה שלך? האם אתה זוכר מי לימדה אותך ספרות?" והשאלות האלה יישארו תלויות באוויר, חסרות מענה .
גיליתי שסקרנות אמיתית להכיר את עולמו של האחר מניבה בדרך כלל פירות.
התעניינות כנה בינינו לבין מי שהוא לא אנחנו מסירה מחיצות שקופות שחוצצות בינינו.
למשל, להגיד שלום כשנכנסים למעלית מלאה בזרים, לשאול לשלומו של השומר בקניון, לכתוב כמה מילות תודה למחנכת בסוף השנה. פעם ביום לתת למישהו משהו מתוק או להציע עזרה. לתת למישהו לעקוף אותנו ולחייך אליו בלי להתעצבן ולקלל, לומר לעצמנו "יש מצב שהוא ממש ממהר".
זה לא עניין של נימוסים והליכות, זו היכולת לראות את האחר, שהיא חלק בלתי נפרד ואפילו חלק בסיסי מהיכולת לחיות יחד. וזה קשה, כי בימים אלו, פוסט-קורונה גל ראשון, נדמה לי שנהיה פה יותר קשה. אנשים היו סגורים בבתים ונפגשו עם עצמם מקרוב, ולא תמיד זו הייתה פגישה טובה.
בואו ננסה
עד שיהיה טוב
עד שיהיה"
ברק גונן – מורה לסייבר
מערכת הסייבר מול איראן העלתה הילוך
בחודש האחרון היינו עדים להסלמת מערכת הסייבר בין ישראל לבין איראן. בטור זה אסקור את הפרטים הידועים ואת משמעות הדברים.
מלחמות סייבר מתבצעות בדרך כלל מאחורי הקלעים, בלי שהן מובאות לידיעת הציבור, משתי סיבות. האחת - רצון להימנע מחשיפת יכולות. אם למדינה מסוימת יש גישה לתשתית קריטית של מדינה אחרת, ביצוע של פעולה שתפגע בתשתית צפויה לגרום לחשיפת היכולת ולהעלאת רמת האבטחה של המדינה המותקפת. רוב הפעולות מתבצעות אפוא בצורה "שקטה", לדוגמה גרימת נזק לאורך זמן כך שקשה לגורם המותקף לדעת שהוא מותקף, ולא נקלע לרצף של מזל רע של תקלות. הסיבה השנייה - מדינות נמנעות מלקבל אחריות על מתקפות כדי שלא "לפתוח חשבון" זו עם זו. טוב למדינה התוקפת שיהיה ערפל לגבי השאלה מי ביצע את המתקפה, כדי שלא להזמין מתקפת תגובה.
בשנת 2010 נחשף נגיף סטוקסט. לפי המידע הגלוי, זה מיזם משותף של המודיעין הישראלי והמודיעין האמריקני, שמטרתו ליצור תקלות במתקני העשרת האורניום האיראניים כדי לפגוע בפרויקט הגרעין. ככל הנראה, הנגיף פעל בסתר וגרם תקלות במשך מספר שנים לפני שהתגלה.
הנגיף חשף את היכולות המדהימות של מתקפות סייבר. במקרים מסוימים חייל שיושב בגלילות יכול לגרום לאויב נזק כבר יותר מאשר צוות של סיירת מטכ"ל בלי סיכון של אבדות בנפש או נפילה בשבי. הנגיף גם חשף את הפער הטכנולוגי העצום שנפער בין ישראל לבין איראן.
האיראנים אינם אומה שיש לזלזל בה. האומה הפרסית היא אומה עתיקה בעלת מסורת מפוארת. למרות שאנחנו חושבים שאין כמונו בהיי-טק, בלימודי מדעים ובמתמטיקה, התלמידים האיראניים עולים עלינו ומקבלים בעקביות ציונים טובים מאיתנו במבחנים בין-לאומיים. כאשר האיראנים הבינו שהם מפגרים אחרינו, התבצע מאמץ מדינתי להשלים את הפערים ולאפשר להם לנצח אותנו במגרש שלנו.
במשך שנים הייתה מערכת הסייבר בינינו לבין איראן באפלה, עד שבסוף אפריל היא הגיחה אל כותרות העיתונים. ראשית פורסם כי האיראנים תקפו את תשתיות המים שלנו. השתלטות על חשבונות ניהול מרחוק של מתקני מים מאפשרת לפגוע באיכות המים ואף להרעילם, לדוגמה באמצעות הוספת כמות מוגזמת של כלור לבארות.
למרות שהאיראנים כשלו, לפי מקורות זרים החליטה ישראל לא לעבור על כך בשתיקה ולהמחיש שפגיעה בתשתיות תיענה בחומרה. זמן קצר לאחר מכן שוּתק נמל גדול באיראן, והמחשבים שמנתבים את תנועת כלי השיט הוצאו מכלל פעולה. לפי הפרסומים, צילומי לוויין גילו תורי ענק של ספינות סוחר ומשאיות ממתינות.
התגובה האיראנית על הפעולה הישראלית כללה מתקפה על גופי מחקר שמפתחים חיסון לקורונה. בדרך כלל מכוני מחקר הם יעד לגנבת מידע, אך לפי הפרסומים, לא היה ניסיון לגנוב מידע, אלא להשמיד מידע ולהרוס מערכות. אם הדבר נכון, האיראנים שיחקו לידינו מכיוון שחשפו יכולות שהיו עלולות להסתיים בעוד מספר שנים בגנבת מידע יקר.
ַגולת הכותרת
גולת הכותרת של המסיבה הייתה הופעתו של הזמר המפורסם.
משמעות הביטוי בלשון ימינו היא פסגה, שיא, החלק החשוב ביותר. ואולם, אם נפרוט את הביטוי לרכיביו – גולה וכותרת – נקבל שתי מילים המציינות דווקא דבר-מה מוחשי, ולא מופשט: גולה היא כדור הנתון בראש עמוד לשם קישוט (ומן המילה הזאת התגלגלה ללשוננו גולת המשחק), וכותרת היא החלק העליון בעמוד, שהוא על פי רוב מקושט ומעוצב. עיון בלשון המקרא מעלה ששתי המילים האלה משמשות לציון הפאר והיופי שעשה שלמה המלך: "עמודים שנַים והגֻלות והכֹּתרות על ראש העמודים שתַים" (דברי הימים ב ד יב).
"גולת הכותרת" החל אפוא את דרכו כשתי מילים נפרדות, המשמשות זו לצד זו לתיאור עצמים מוחשיים מהודרים, והתגלגל במרוצת הדורות לביטוי אחד, המכיל שתי מילים ומשמש לציון כל שיא שהוא, מוחשי או מופשט.
שירן אוסטרוב - מורה לערבית
בין עיד אלפיטר לחג השבועות
אהלן וסהלן לכולם,
בשבוע האחרון חגגנו את חג השבועות באכילת מאכלי גבינה וסוף כל סוף היה זה גם בחיק המשפחה הרחבה. מספר ימים קודם לכן חגגו המוסלמים בישראל וברחבי העולם את "עיד אלפיטר", החג המסיים את חודש הרמדאן, החודש בו מיליוני מוסלמים צמים מדי יום ביומו משעות הבוקר המוקדמות ועד שקיעת החמה. בעוד שבישראל חגגו המוסלמים את החג בקרב המשפחות המורחבות, הרי שברבות מן המדינות המוסלמיות עדיין נחוג החג בצל הקורונה, חלקן אף תחת הסגר, לאור החשש מהדבקה המונית.
הברכה הנהוגה לרגל החג היא "עיד פטר מבארכ וכל עאם ואנתם בח'יר", כלומר "חג מבורך ומי ייתן וכל שנתכם תהיה בטוב". בחג זה, המכונה גם "החג הקטן" ("חג הקורבן" הוא "החג הגדול") נוהגים המוסלמים ללבוש בגדים חדשים וחגיגיים, להתארח האחד אצל השני בארוחות חגיגיות ולתת צדקה לעניים ולמשפחות שידם אינה משגת לחגוג את החג.
קיים דמיון רב בין רבים מהחגים ביהדות לבין מסורות וחגי האסלאם ואין זה מפתיע כלל, שכן בראשית האסלאם אימץ מחמד, נביא האסלאם, רבות מן המסורות היהודיות. כך למשל בראשית האסלאם היה נהוג יום צום אחד, בעשרה בחודש מוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי, כלומר בעצם סוג של "יום הכיפורים". רק מאוחר יותר הרחיב מוחמד, ע"פ המסורות המוסלמיות, את יום הצום לחודש של צום בחודש הרמדאן.
EngliSHepherd
The English Department
Internet Slang and Abbreviations