ספירת העומר, ובסיומה חג השבועות, מבטאים אצלנו, במערכת החינוך, גם את סיומה הקרב של שנת הלימודים. בשנה רגילה, חג השבועות מציין גם את זמנו של מבחן הבגרות בתנ"ך.
אפשר להגיד הרבה דברים על שנת הלימודים היוצאת. "רגילה" אינה אחד מהם. בפרפרזה על משנה ממסכת ברכות, המוזכרת בכל שנה בליל הסדר: הרי אני בן 55 שנה, מתוכן לא מעט שנים במערכת החינוך, ולא חוויתי שנת לימודים שהפכה בחודש אדר (מרץ) לשנת ה- zoom, ושנכפה עלינו להתרחק בה זה מזה, להימנע מכינוסים משפחתיים ומלמידה בכיתות עד חודש אייר (מאי). ואולי, אם אכן אנו צפויים להתפרצות הגל השני, עוד הלאה לקראת סיום שנת הלימודים.
משרד החינוך והאוניברסיטאות הלכו צעד גדול לקראת התלמידים במתווה ההיבחנות במבחני הבגרות לתש"ף. יש תלמידים שייבחנו השנה רק בשלוש בחינות בגרות חיצוניות לעומת שש-שבע בשנה ממוצעת. בנוסף, לראשונה זה שנים רבות שנת הלימודים בתיכונים אמנם תסתיים ב-20 ביוני, אבל אז יתחילו מבחני הבגרות למשך חודש, כמעט עד סוף יולי.
לעתים רבות ההכרח מחייב תוצאות ומזרז למידה. העולם כולו, וכמובן אנחנו המורים, למדנו מהר למדי ללמד מרחוק לימודים סינכרוניים. אתם התלמידים חוויתם כמות גדולה של מטלות מקוונות כדי לחייב אתכם להמשיך בתהליך הלמידה הרציף, גם כשאינכם מחויבים להגיע לבית הספר. ברור שעם החזרה לשגרה אסור לנו לזנוח את הכלים הטכנולוגיים שרכשנו בתקופה זו, ותהליך הלמידה חייב לפרוץ את גבולות הכיתה הפיזית. אנחנו ב"אהל-שם" חושבים כיצד לתת לזה ביטוי ממשי במערכת השעות בשנה הבאה.
חג שבועות, כמו חגים אחרים בתורה, בוודאי בספר דברים, מקדם סדר יום סוציאלי. הציווי לשמוח עם המשפחה (אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ) ועם העניים בחברה (וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה) מלמד שחובה לשתפם בסעודת החג. חובה לדאוג שלא יישארו מחוץ למעגל התודה לאלוהים, שמשמעו הכלכלי הוא שלא יישארו רעבים. סגר ה"קורונה" שנכפה עלינו הוביל משפחות לא מעטות בחברה הישראלית, גם בקהילת בית הספר שלנו, למיתון כלכלי ואף לקושי כלכלי ממשי. הורים הוצאו לחל"ת ואף פוטרו. כאשר היה צריך ללמוד ב – zoom, היו משפחות שלא היה להן מחשב בבית או שיש להן מספר ילדים שצריכים ללמוד בו זמנית, ורק מחשב אחד לרשותן.
היום כבר אין סעודת ביכורים בבית המקדש. העזרה לאחר מתבטאת באופן שונה. מחממת את הלב הייתה ההתגייסות העירונית המהירה בהובלת ראש העיר ואגפי החינוך והרווחה. בתוך ימים חולקו מחשבים ניידים למשפחות, אגף הרווחה אסף מזון וחילק חבילות מזון למשפחות. מחממת את הלב הייתה ההתגייסות של מורים מצוות בית הספר לאיסוף ולחלוקה אלו. לא פחות מרשימה הייתה ההתגייסות הפנים בית ספרית בהובלת ועד ההורים המוסדי. הנהלת בית הספר קיבלה מהוועד אישור עקרוני מיידי להשתמש בכספי העזרה ההדדית לטובת משפחות שמצבן החמיר באחת. ועד ההורים עזר לאסוף חבילות מזון והיה אחראי לחלקן למשפחות ברחבי רמת-גן. כל זאת נעשה מתוך שמירה קפדנית על צנעת הפרט ודאגה שרק אגף הרווחה ידע את הפרטים האישיים של מקבלי החבילות. תודתי האישית והבית ספרית למורים ולחברים בוועד ההורים המוסדי שמצאו זמן וחסד לראות את האחר.
בחג השבועות אנחנו קוראים גם את מגילת רות, מגילה העוסקת כולה בגמילות חסדים. אנחנו בתקופה לא ברורה שבין החזרה לשגרה לבין החשש מהתפרצות נוספת. עיתות משבר מלמדות אותנו רבות על האופי האנושי. אני שמח שהחוקים הסוציאליים של התורה מצאו דרכם לגמילות חסדים מודרנית, והם חלק מהציווי האנושי–מוסרי של החברה הישראלית.