ככל שתיסע רחוק יותר וליותר זמן ככה תעבור יותר דרך. לא במכונית או במטוס, גם לא דרך פיזית, אלא דרך הנפש. ככל שתתרחק יותר מהסביבה, מאלו הסובבים אותך, תתחיל להבין יותר, יותר על עצמך ויותר עליהם. אתה תבין איך אתה מתנהג, איך אתה צריך להתנהג ואיך התנהגת עד עכשיו. אתה תבין מה אתה צריך ומה אתה סתם רוצה, מה מותרות ומה חובה. אתה תבין את המשמעות של שנייה, כי ככל שעוברות יותר שניות ככה אתה מבין יותר על עצמך, ככה אתה מעבד יותר מידע, ככה אתה מבין מה בשבילך. ומה בשבילך באמת? מה אתה רוצה? הרי לא התקדמת עד לפה, עברת כל מילה ומילה וכל שורה ושורה סתם. באת בשביל תובנה, הבנה, הצלחה או אפילו הנאה. אני יודע שלא היה ברור בהתחלה הכוונה, אבל אולי אין פה כוונה, אולי אנחנו קוראים בשביל לקרוא, כותבים בשביל לכתוב, ישנים בשביל לישון ואוכלים בשביל לאכול. אולי אין כל מטרה למה שאנחנו עושים פה, אולי אנחנו סתם איזו בעיה של הטבע. ואולי, אבל רק אולי, התרחקנו, קצת יותר מידי, וצריך לבצע פנייה אחורה, ולהתקדם להתחלה.
סיפור זה עולם בשל עצמו. זה חיים על דף. זה כמו ציור רק בדמיון. אתה יכול לדמיין מה שאתה רוצה - איך נראה הבית, השביל, איך נראים השמיים. זה כמו עולם שלם, עולם ומלואו. ואתה יכול גם ליצור עולם כזה בעצמך. לגמרי בעצמך. הוא יכול לשקף אותך, את החיים שלך ויכול גם להיות הה יפך המוחלט מהאדם, שאתה. אתה יכול לצאת בו למסעות בארצות רחוקות, בהרים, באוקיינוסים, בין הגלים ואפילו בין הכוכבים. לפעמים זה קשה ליצור את העולם הזה, קשה לנסות וליצור הרפתקה שלמה ופשוט ... פשוט להיכנס אליה. כי אין לך רעיון או השראה.. או שאתה פשוט מרגיש כאילו לפתע חומה מקיפה אותך ואין לך לאן להמשיך. אבל, כשאתה מצליח לשבור אותה ולהמשיך במסע, אין שמחה גדולה מזו. אתה יכול ליצור איזה עולם שאתה רוצה - עולם טוב, רע, מפחיד, מצחיק.. ואתה גם לא חייב להקשיב לאף אחד, אתה יכול ליצור אותו איך שאתה רוצה. כי גם אם תכתוב על הדבר הנורא ביותר, העולם הזה רק כתוב על דף. העולם הזה יכול להשפיע על האנשים, שיבקרו בו. חלקם, ירצו רק להמשיך ולטייל בו וחלקם אף יבקשו עוד ועוד אך י היו גם כאלה, שישנאו אותו וירצו רק לברוח ממנו. זה לא צריך ל"הזיז" לך, כי זה העולם שלך ורק אתה תחליט מה יהיה בו. זה עולם, שאתה יצרת במו ידיך ורק אתה תחליט מה רע בו ומה טוב. זה כמו מן קסם כזה – איך, שפתאום בלי שום הכנה מוקדמת היד מושטת אל העט ואוחזת בו ואתה רק מחפש דף ופתאום מתחיל לכתוב עד, שאתה נעצר. אתה יכול פשוט לכתוב ולכתוב, מבלי להביט בשעון. אתה מאבד את תחושת הזמן, אתה עף ומרחף בשמים עם העננים, משאיר אחריך פיסת גן עדן שהיא העולם שלך. והוא מיוחד- כי אתה המצאת אותו.
אני, נטע, ילדה בת 14נולדתי בעולם שמחנך לשנאה.שנאת השונה, שנאת הזר ויותר מכל שנאת שכנייך.עולם, ובין היתר גם הממשלות שלנו שבכל דרך שרק ניתן מוצאות דרכים לגרום לנו לשנוא.ילדים תמימים, המלאכים והפיות שלנו מחונכים לשנוא מלאכים הזהים להם לגמרי.אנחנו לומדים לשנוא אנשים זהים לנו לחלוטין!אנשים שבדיוק כמונו רוצים לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולחזור הביתה למשפחה.אז למה אנחנו לא נותנים להם לחיות כמונו? למה?למה אנחנו יכולים לשלוט בחיים של אנשים כפי שעשו לנו בעבר? לא למדנו?למה אנחנו מתעסקים באלימות ושנאה כל היום במקום לנסות סוף סוף לעשות שלום במדינה הזאת? למה כל פעם שניסינו תירוץ חדש צץ לו? למה אנחנו לא יכולים להתפשר ופשוט להקדיש את מירב המאמצים למען המטרה?אז אולי נעשה משהו שלא קרה פה במדינה כבר הרבה מאוד שנים, נשים לרגע את כל השנאה, הכעס, העצבים והאלימות בצד ונעשה את הצעד שיעשה את המדינה שלנו ולא רק שלנו, טובה הרבה הרבה יותר. ואם לא בשבילנו אז בשביל המלאכים והפיות שלנו. ככה נבטיח להם מקום טוב יותר לחיות בו!אני, נטע, ילדה בת 14 עומדת כאן ומדברת בשם עוד הרבה מלאכים ומבקשת את זה. מבקשת שלום! אנחנו רק רוצים לגדול בשקט! בלי מלחמה כל שנתיים שלוש!אנחנו בסך הכל רוצים לגדול בשקט במדינה שנולדנו בה, המדינה שאנחנו אוהבים. בלי לפחד שאולי יהיה משהו כזה או אחר. אנחנו רוצים לחיות בלי פחד, בלי שנאה. וזה יקרה רק עם שלום!אז בבקשה, בשבילכם, בשביל ילדיכם, בשביל נכדיכם, בשבילנו!תבטיחו לנו עתיד טוב יותר, תבטיחו לנו שלום!أنا, نيطع، عمري 14 سنة،لقد ولدت في عالم يشجع الكراهية.كراهية الآخر وكراهية الأجانب و أكثر شيء كراهية جيرانكم.العالم، وحكوماتنا يعملون كل ما بوسعهم لجعلنا نكره.، يتم تعليم أطفالنا الأبرياء الملائكة أن تكره ملائكة آخرين مطابقة لهم تماما. وتعلمنا أن نكره اناس مثلنا!اناس مثلنا يستيقظون في الصباح، ويذهبون إلى العمل ويعودون الى العائله.فلماذا لا ندعهم يعيشون مثلنا؟ لماذا؟لماذا نريد السيطرة على حياة الناس كما فعلالاخرون لنا في الماضي؟ ألم نتعلم؟لماذا نتعامل بالعنف والكراهية بدلا من محاولة احلال السلام في هذه الدولة؟ لماذا في كل مرة حاولنا ذريعة جديدة برزت لنا؟ لماذا لا نستطيع تقديم تنازلات وبذل قصارى جهدنا لهذا الهدف؟لربما، تفعل شيئا لم يحدث في هذا البلد منذ سنوات عديدة، لنضغ جانبا كل الكراهية والغضب والعنف ونقوم يخطوة تجعل بلادنا، وليس فقط بلادنا افضل بكثير. وإذا لم يكن من اجلنا فمن اجل اولادنا. وبهذه الطريقة، فإننا سوف نضمن لهم مكانا أفضل للعيش!أنا, نيطع ، فتاة تبلغ من العمر 14 عاما، واقفة هنا واتحدث باسم الكثير من الملائكة واطلب السلام! نحن نريد فقط أن نكبر في سلام! بدون حرب كل سنتين أو ثلاث!نحن ببساطة نريد أن نكبر في سلام في البلد الذي ولدنا فيه، البلد الذي نحب. دون الخوف من حدوث شيء. نريد أن نعيش دون خوف، دون كراهية. وهذا لن يحدث إلا مع السلام!لذا من فضلكم، من اجلكم، من اجل أطفالكم، من اجل أحفادكم، من اجلنا جميعا!اضمنوا لنا مستقبل أفضل، اضمنوا لنا السلام!