ניקוי רעלים. מכירה?
בטוח שאת מכירה או עשית בחייך ניקוי רעלים תזונתי.
תהליך קצר וממוקד שיש בו עשיה מהרגע הראשון, כשלאט לאט הגוף מנקה את הרעלים ומאפשר לנו לחוש בבטן תחושה טובה ונעימה במקום הדחיסות והכובד.
ומה עם ניקוי רגשי?
אנחנו מוקפות בכמות בלתי נתפסת של רעלים.
בדיוק כמו שיש הצפה של סוכר, גלוטן ושאר מוצרים מעובדים, כך יש לנו הצפה של קולות מבחוץ.
יש אינסוף ציפיות ממך מהסביבה, המשפחה, החברים (ממך ומכולנו, כנשים).
יש אינסוף ספרי הורות שאומרים לך בביטחון איך נכון לגדל ילדים (ומנוגדים אחד לשני).
יש אינסוף דעות ועמדות ברשתות החברתיות שמציפות (והיד תמיד קלה מדי על המקלדת).
איך אנחנו מוצאות את עצמנו בתוך הרעש הבלתי פוסק הזה, בתוך הפרעת הקשב הזו שאנחנו חיות בה?
אם את כאן, את בטח מכירה מקרוב מאוד את רגשות האשמה המכרסמים.
הם תופסים אותך בבטן ובדיוק כמו הסוכר או הגלוטן, מתמקמים שם והופכים את הכל לדחוס, מחניק, כואב.
על כל בחירה שתעשי היא מציצה ומצקצקת בלשון- האשמה הזו, ממתינה בשקט בשקט ונכנסת לתוכך באותו השקט.
הלקאה עצמית, אשמה, ביקורת פנימית הם חשובים, וימשיכו להגיע, בדיוק כמו שתמשיכי לאכול את הקרואסון מדי פעם או השוקולד.
בטווח הקצר- מרגישים טוב.
אם את מרגישה אשמה על כך שצעקת על הילד שלך, את מרגישה קצת יותר טובה כאמא.
אם את מרגישה אשמה שלא הספקת את הפרויקט בעבודה, את מרגישה עובדת קצת יותר טובה.
אם את מרגישה אשמה על זה ששוב לא עשית ספורט, את מרגישה שזה מקדם אותך.
אבל יודעת מה?
מביקורת לא צומחים.
זה שדה קוצים דליק ונפיץ שתוקע אותך במקום.
ונכון, לפעמים נעים וחשוב להיתקע, אבל לפעמים את רוצה לנוע בביטחון, להגשים חלומות, לבטא את עצמך בחופשיות והאשמה מונעת ממך.