3. משחק תפקידים - המבוגר משחק את מושית בעזרת בובת תיאטרון שמגלמת את חיפשושית.
שואלים את הילד/ים מי רוצה להיות החבר של מושית החיפשושית? מנהיג החרם או "מלכ/ת הכיתה"? האמא של מושית? המורה/גננת של מושית? מושית עצמה?
מחלקים לילדים שבחרו בדמות בובת תיאטרון בהתאם, והמבוגר המפעיל מקיים עימם דיאלוג.עורכים חילופי תפקידים (לדוגמה: המבוגר משחק את החבר/ה והילד את מושית וכיו"ב).
4. ממשיכים לקרוא את הסיפור מעמ' 18 עד סופו. שואלים:מה דעתכם על הפתרון שאליו הגיעה מושית? האם את/ה היית יכול לעשות מה שעשתה מושית?
מדוע כן? מדוע לא? מה צריך כדי להיות יכולים לעמוד מול כולם ולהגן על עצמך?
5. שואלים מה הנושא של הסיפור (חרם? הלשנה? חברות? משהו אחר?). שואלים: מה דעתכם על כל אחד מהנושאים שהעליתם?
6. שואלים: מה התמונה / האיור שהכי אהבת בסיפור ולמה?
7. שואלים: מה אומר שם הסיפור? למה לדעתך המחברת קראה לסיפור בשם כל כך ארוך? מה היא רצתה להדגיש?
8. שואלים: מי רוצה לספר על חוויה דומה שקרתה לו? מה עשית? מה חשבת? איך הרגשת? מה היית עושה היום לו קרה לך משהו דומה?
9. מסכמים את הנושא ומסבירים לילדים שזה עלול לקרות לכל אחד. פעם ילד יכול להיות זה שמביישים אותו, פעם זה שדוחה, או זה שנגרר אחרי ה"מלך והמלכה". תמיד זה בסופו של דבר לא נעים ופוגע בילדים עצמם. לכן כדאי לעצור את התופעה בכל דרך,
ואם היא קיימת - לשתף את המורה/ ההורה ו/או לנסות למנוע אותה.
הפעלה סביב נושא "הילד הדחוי" והסיפור "מעשה בחיפשושית" עבור אנשי חינוך ונוער
1. חימום - "משחק המדבקות", בו חווים חווית דחייה והידחות.
מדביקים על המצח של כל חניך מדבקה בצבע כלשהו. לדוגמה: על 8 חניכים מדביקים מדבקות כחולות, על 8 חניכים נוספים מדביקים מדבקות צהובות, על 4 חניכים מדביקים מדבקות אדומות. אסור לחניכים לדעת איזו מדבקה יש להם על המצח.
מודיעים לקבוצה שחילקנו מדבקות ב- 3 צבעים: