ילידת גבעתיים (1958) וכיום חברת מושב מעלה גמלא שברמת הגולן, אשת חקלאי ואם לשלושה, בוגרת החוגים לספרות כללית ולתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הייתה בעברה אשת חינוך, דרמה תרפיסטית, בימאית, מנחת קבוצות ומרצה לתיאטרון, חינוך ופסיכולוגיה.
לפני כעשור, חלתה במחלת טרשת נדירה (טרשת רקמות החיבור) ומצאה את עצמה נוטשת את העולם האקדמי לטובת עולם האמנות הרב-תחומית.
המחלה שפקדה את אירית, טרשת רקמות החיבור (סקלרודרמה רב מערכתית מפושטת) היא מחלה אוטואימונית, שסובלת ממנה עשירית האחוז מאוכלוסיית העולם, ועל כן נחשבת מחלה יתומה ונדירה.
לאחר שחלתה נאלצה אירית לנטוש את הקריירה האקדמית והבימתית כתוצאה מפגיעה בקולה וממוגבלויות נוספות, ופנייתה לתחום האמנותי הניבה כתיבה של מספר ספרים ועשרות ציורים.
ספריה הנוספים -
"דרמת אמצע החיים - מסע שלו, משא שלה" (עיון, ספרא ואסף מחזות, אוני' תל אביב, 2008),
"דייט עם מלאך" (שירים, ספרי עיתון 77, 2016), ו
"חדר מצב" (שירים, ספרי עיתון 77, 2017).
לאחר ההתאוששות מ"הלם המחלה" החלה בכתיבת רומן בשם: "חמישים חמישים - סיפור מים אל ים" שעוסק בגיבורה חולה, שמגיעה לפגישת מחזור ייחודית בהגיעה לגיל 50 (טיול מים אל ים של בני שכבתה מתנועת הצופים), ובעקבותיה מוצאת תרופה אלטרנטיבית למחלתה, הקשורה גם בכתיבה עצמה.
הרומן מחפש בימים אלה "בית", שיוציאו לאור.
במקביל הוציאה לאור ספרי שירה:
"דייט עם מלאך" (בהוצאת ספרי עיתון 77, 2016) הוא ספר שיריה הראשון, הכולל בתוכו גם שירים בנושא ההתמודדות עם המחלה, בתוכם "דייט עם מלאך", המתאר מפגש עם מלאך המוות והבסתו.
ספר שיריה השני הוא
"חדר מצב" (בהוצאת ספרי עיתון 77, 2017), ובו השיר "מבריאה כרונית" ושירים נוספים המביטים למחלה בעיניים על דרך ההומור והכאב.
מלבד כתיבה אירית קדם מקדישה את זמנה גם לציור ואיור, ואת ספר הילדים שהוציאה בשם "מעשה בחיפשושית שאיבדה ומצאה את כל ה... נקודות" בהוצאת "סער", העוסק בהתמודדות של ילדה דחויה עם חרם והתעללות - כתבה על בסיס חוויה אישית, וגם איירה. בהוצאתו לאור ובהפצתו בקרב
ילדים, הורים ומחנכים, היא רואה שליחות חשובה.