image
שירה - חדר מצב
בהוצאת ספרי עתון 77, 2017 
image
ספר שיריה השני של אירית קדם, שנולד בדיוק שנה לאחר הולדת הספר הראשון (כתוצאה מכתיבה אינטנסיבית ומרפאה), הוא יציאה והיפתחות אל העולם והסביבה, ורק פרק אחד בו עוסק במצב האישי, בשירים אינטואיטיביים של הלכי נפש, ובמצב הרוח כתוצאה מההתמודדות הממושכת עם קשיי היום יום, עובדה שמצביעה בבירור על תהליך של הבראה והשלמה, ועל מעבר ממצב של אֶבל על אובדן למצבים של השלמה ושל תקווה.

שמו הדו משמעי של הספר: "חדר מצב" מעיד על השפעתו של המצב החדש על החיים במישוריהם השונים, אך גם מרמז על "חדר החירום" אליו נקלעת המשוררת.

מלבד מצב הנפש או הרוח נוגע הספר בשישה מצבים נוספים: מצב משפחתי, מצב בריאותי, מצב האומה (על רקע "צוק איתן"), מצב היחד, מצב השיר ומצב של פרידה, ומחולק לפיכך לשבעה שערים.

מרבית השירים קצרים, חדים, מתומצתים ומתוחכמים, והרוח הגולנית "שורקת" במילים וברווח שביניהן, ומביאה עימה לעיתים יבבה, לעיתים צהלה ותשוקה ולעיתים בעיטה, היישר לפנים.
ככה  
תצא למסע 

הַשְׁאֵר
אֶת הָאִישׁ
שֶׁבְּתוֹךְ
הַקֻּפְסָה
בְּתוֹךְ
הַקֻּפְסָה
לַמַּסָּע
הַזֶּה קְנֵה כַּרְטִיס
רַק
לָאִישׁ הָאַמִּיץ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה
אִם
יְבַקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף
הַרְשֵׁה
לוֹ גַּם
אֶל
תִּקַּח אֶת אֲנָשֶׁיךָ כֻּלָּם
בְּחַר
אֶת הַמַּתְאִימִים בִּלְבַד
כָּכָה
תֵּצֵא לַמַּסָּע
***

מַבְריאָה כְרונית 

"מַבְרִיאָה
כְרוֹנִית"
כֵּן
זוֹ אֲנִי
בִּשְׁמִי
הֶחָדָשׁ
בִּשְׁמִי
הַשֵּׁנִי
לֹא
"חוֹלָה"
לֹא
"בְּרִיאָה"
"מַבְרִיאָה"!
אִם
מִלִּים בּוֹרְאוֹת מְצִיאוּת –
אָז
בָּרָאתִי!!
***

בבקשה
שנו נושא 

דַּבְּרוּ
עַל עַגְבָנִיָּה
דַּבְּרוּ
עַל עֲגָבִים
דַּבְּרוּ
עַל נְגִינַת עוּגָב
דַּבְּרוּ
דְּבָרִים
שֶׁעָגְמָתָם
חוֹלֶפֶת
***

קח ממני 

קַח
מִמֶּנִּי
אֶת
הָעַיִן הַדּוֹמַעַת
אֶת
הַפֶּה הַמְּפַטְפֵּט שִׁירָה
אֶת
הַצַּד הַמִּצְטַלֵּם יוֹתֵר שֶׁל הַפָּנִים
אֶת
הָרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה הַלֹּא צוֹלַעַת
אֶת
הַלֵּב הַדַּק
הָאֹזֶן
הַכְּרוּיָה
אֶת
הַשָּׁד הַטּוֹב
וְהַגָּדוֹל
מִבֵּינֵיהֶם
קַח
מִמֶּנִּי וְהַרְכֵּב לְךָ
אִשָּׁה
פִּיקָאסוֹ
לְמַזְכֶּרֶת
***
image
חוות דעת על הספר
"בשיריה של המשוררת Kedem Irit בספרה "חדר מצב" - עיתון 77, אני מוצאת אמת כלילת יופי, ישירה ואמיצה המוגשת אל מול הים ושוזפת את מחשוף המחשבות, בהמיית הרוח המפרקת שלמויות, בסיפורה של ילדת שמנת גבעתיים עם שיער מקורזל, ילדה עצובה בעיקר, ואהבתי את ריח הגשם והפטריות בדרך לבית הספר ואף שכעסתי על הסקלרודרמה, השלמתי אף איתה, מחלה יתומה, והאומץ לתאר את נפשה השרועה שמוטת איברים, נפש עייפה ממעופה... ולרגע היו בה יכולות על, "לרגעים הייתי ענן." "אף אני הייתי ענן בקריאתי את שירייך היפים".
(אירית שושני, משוררת). 

"השירים מלאי רגש, עוצמה, כוח, התמודדות עם כאב, התמודדות עם תופעות לוואי הקשורות במחלתה הלא שכיחה של אירית , בשירים אתה פוגש במשוררת אמיצה אשר סוחפת את הקורא בכתיבה כנה מלאת רגש, אני אהבתי, ממליצה להיכנס לעולמה המיוחד"!
(לאה צבי דובז'ינסקי, משוררת). 

"ספרך הוא מסע חיים, שבו "איתקה" נועדה לאמיצים – אלה שמבקשים לצאת מהקופסה, מהשגרה הקונבנציונלית המגוננת. בשירייך את מתמודדת עם משא חייך ומבקשת לחולל אותם "מהסוף להתחלה". למסע את "באה יחפה שקופה" ללא מסכות וללא התייפיפות, בחשיפה מלאה וללא הגנות. "קסם המילים" מלווה אותך בצד "התפילות, הדמעות" ו"התקווה". "עכשיו המציל זה אני" - את נחושה לנווט את חייך בדרך שבחרת, ולא סתם להיסחף בהם ללא שליטה. ההצלה היא בכוחה של שירה - "לרגע שכחתי מכאוב מהו... שירי נשקו זה לזה... התגשמתי. הגשמתי", בכוחה של נחישות - "לקרוא לקושי אתגר", ובכוחה של אהבה הפורשת "יד גדולה חמש אצבעות מבקשות לעטוף וללטוף".
(ד"ר ארלט מינצר, פסיכותרפיסטית ומשוררת). 

"קראתי בהתרגשות את ספר שיריה של: אירית קדם: Kedem Irit "חדר מצב ", שיצא לאור השנה בהוצאת: "עיתון 77". נמשכתי לקרוא את השירים בנשימה אחת, כאילו קוראת רומן כך נסחפתי עם נפש המשוררת שנחשפה בשירים ברגישותה ועומקה. את ציור הכריכה ציירה אירית והוא מרגש מאוד, בו אישה בארבעה מצבים בהם נפערת נפשה השברירית על הכאב והתקווה שמפעמים בה.
בשירים באים לידי ביטוי חיים עם מחלה קשה אתה מתמודדת המשוררת: מחלת סקלרודרמה (טרשת רקמת החיבור). קיימת בשירים התשוקה לחיים, היכולת למצוא את היופי שבהם גם כשכואב בגוף ובנפש. השירים אינם גורמים לתחושת רחמים. הם כתובים בחשיפה אמיצה, ישירה וכנה אך בעדינות שנוגעת עמוק ברכות , פעמים מתובלים בהומור וגדושים באהבת החיים והוקרת תודה לטוב שבהם. חלק משירי הספר השופעים חום ואהבה עמוקה וטהורה עוסקים במשפחה. משירים אלה נעדרת הציניות הקלה האופיינית לכתיבתה של אירית והם אהבה טהורה של חיבוק עמוק שמאפשר ללכת בדרך הלא קלה. התחברתי גם לכתיבתה הפוליטית של אירית, לשירת הכאב על הדם וההרג, מסרים נוקבים שמובעים בעדינות. הזדהיתי עמוקות עם השירים העוסקים בזיקנה, תקופת שהותה של האם בבית אבות. מציאות של כאב מבתר שאני חווה עם אמי. נגעו עמוקות ללבי שירי האבל והכאב העמוק לאחר פטירתה של האם האהובה. ספר שיריה של אירית קדם מרגש, נוגע, אמתי, כנה וחשוף.  את ענני הכאב תמיד מאירות קרני שמש של תקווה. התרגשתי לפגוש את שלושת ספריה של אירית בתערוכת אמנים חולי טרשת נפוצה שמתקיימת בזיכרון יעקב. ממליצה בחום על שני ספרי השירה של אירית קדם. 
(נגה אורנשטיין סולודר, משוררת). 

"הספר מופלא, השירים מרגשים ונבונים, אמתיים ונוגעים. השימוש בשפה מדהים (אכן, מגרש המשחקים המדהים שלך), כוח המילים עצום, האמירות עוצמתיות, הכאב מטלטל, האופטימיות מאזנת קצת, הכוחות אדירים, האהבה לילדים ולאיש שלך עצומה (וכמובן לאימא...)... עולם ומלואו. - המון המון שירים נגעו בי... יהיה לא נכון לבחור את השיר הגדול מכולם עבורי, בדיוק כפי שאת אומרת על בנותייך: "ילדתי היפה, מי מהשתיים? שתיכן"!
את מדברת על המונח "זרימה" בפסיכולוגיה חיובית, טוב יותר מכל פסיכולוג בשיר "הזמן הנעצר" ("יש שעות שהדקות בהן לא עוברות"...) וכמה אהבתי את השיר "עור שלי פיל". נדמה שזה השיר שצריכים לשיר על האנשים הרגישים מדיי בעולם.
כמה אהבתי את השיר "עור שלי פיל". נדמה שזה השיר שצריכים לשיר על האנשים הרגישים מדיי. ואקנח בכרבולת שצימחת (מול ילדייך)... אכן כרבולת לתפארת, עם משפחה מדהימה ועם אישה מדהימה בתווך... כרבולת שראוי שתמשיך ותצמח לא רק במעשה ההורות אלא גם ביצירה הזו, בנגיעה המיוחדת בעצמך ובזולתך. אין מילים בפי אישה יקרה! כל כך נגעת בי.
(ד"ר יעקב צימרמן, צימי, פסיכולוג). 
image
לרכישה מרוכזת:   

אנא פנו במייל [email protected] 

לרכישה רגילה: 
 
מחיר רגיל: 70 ש"חמחיר מיוחד לרוכשים באתר זה: 50 ש"ח
תוספת דמי משלוח: 10 ש"ח

לרכישה נא בצעו העברה דרך Bit
לטלפון 050-237-9999
(ניתן לשלוח ווטסאפ לשם תיאום תשלום באופן אחר).

לאחר ביצוע ההעברה יש לשלוח עותק ממנה לווטסאפ של אותו מספר, בצירוף השם המלא והכתובת למשלוח בדואר.


image
image
מחיר מיוחד לרוכשים יחד את 2 ספרי השירה
image
"דייט עם מלאך" ו"חדר מצב"  
75 ש"ח בלבד במקום 95. 
המייסדים 43 (במדרחוב) זיכרון יעקב
ובחנויות הספרים
image
על הסופרת והמשוררת - ד"ר אירית קדם
הסופרת והמאיירת, ד"ר אירית קדם - היא אשת חינוך, דרמה תרפיסטית, מנחת קבוצות ומרצה.

ילידת גבעתיים (1958) וכיום חברת מושב מעלה גמלא שברמת הגולן, אשת חקלאי ואם לשלושה, בוגרת החוגים לספרות כללית ולתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הייתה בעברה אשת חינוך, דרמה תרפיסטית, בימאית, מנחת קבוצות ומרצה לתיאטרון, חינוך ופסיכולוגיה.

לפני כעשור, חלתה במחלת טרשת נדירה (טרשת רקמות החיבור) ומצאה את עצמה נוטשת את העולם האקדמי לטובת עולם האמנות הרב-תחומית.

המחלה שפקדה את אירית, טרשת רקמות החיבור (סקלרודרמה רב מערכתית מפושטת) היא מחלה אוטואימונית, שסובלת ממנה עשירית האחוז מאוכלוסיית העולם, ועל כן נחשבת מחלה יתומה ונדירה.

לאחר שחלתה נאלצה אירית לנטוש את הקריירה האקדמית והבימתית כתוצאה מפגיעה בקולה וממוגבלויות נוספות, ופנייתה לתחום האמנותי הניבה כתיבה של מספר ספרים ועשרות ציורים.

ספרה הנוסף - "מעשה בחיפשושית שאיבדה ומצאה את כל ה... נקודות", הוצאת סער, 2017, הוא ספר ילדים שכתבה ואף איירה, על יסוד סיפור אמיתי מחייה.

לאחר ההתאוששות מ"הלם המחלה" החלה בכתיבת רומן בשם: "חמישים חמישים - סיפור מים אל ים" שעוסק בגיבורה חולה, שמגיעה לפגישת מחזור ייחודית בהגיעה לגיל 50 (טיול מים אל ים של בני שכבתה מתנועת הצופים), ובעקבותיה מוצאת תרופה אלטרנטיבית למחלתה, הקשורה גם בכתיבה עצמה. הרומן מחפש בימים אלה "בית", שיוציאו לאור.

במקביל הוציאה לאור ספרי שירה:

"דייט עם מלאך" (בהוצאת ספרי עיתון 77, 2016) הוא ספר שיריה הראשון, הכולל בתוכו גם שירים בנושא ההתמודדות עם המחלה, בתוכם "דייט עם מלאך", המתאר מפגש עם מלאך המוות והבסתו.

ספר שיריה השני הוא "חדר מצב" (בהוצאת ספרי עיתון 77, 2017), ובו השיר "מבריאה כרונית" ושירים נוספים המביטים למחלה בעיניים על דרך ההומור והכאב.

מלבד כתיבה אירית קדם מקדישה את זמנה גם לציור ואיור, ואת ספר הילדים שהוציאה בשם "מעשה בחיפשושית שאיבדה ומצאה את כל ה... נקודות" בהוצאת "סער", העוסק בהתמודדות של ילדה דחויה עם חרם והתעללות - כתבה על בסיס חוויה אישית, וגם איירה. בהוצאתו לאור ובהפצתו בקרב ילדים, הורים ומחנכים, היא רואה שליחות חשובה.
image
סקירה קצרה על ספרי השירה של המשוררת אירית קדם – "חדר מצב" ו"דייט עם מלאך" (הוצאת 77) מאת: טל איפרגן

פתחתי באקראי את אחד הספרים. השיר שנשלף שיקף לי נכונה כמה אני אוהבת את מטלת תליית הכביסה. פעולה שתמיד תזכיר לי טרסה (מרפסת פתוחה) ישנה-רחוקה. עמ' 57, השיר "תלוי" (מתוך "דייט עם מלאך"), הוא זה שהוביל אותי אל כתיבתה. שיר שנפתח במילים "הכול תלוי בנו" ומסתיים ב"הפעם לא אתן לאטבים שיהרסו". בעיניי הפתיח הזה, כמו גם הסיום, הם שמאפיינים את הרוח הנושבת בשני ספריה של המשוררת אירית קדם.

אציין כי תמיד אהבתי שירה אשר חוטפת אל הילדות והנערות. תקופות שבהן הרגשתי שעוד ניתן לצפות "לפלאות שעוד יגיעו". שיר אחד של המשוררת אִפשר לי להפוך ל"ציפור שקופה" ולבקש לעצמי נוצות מרהיבות, בעוד אחר העניק הרשות להכיר בכך שהלידה מחדש, זו שלה אנו כמהים ובה זוכים פעמים ספורות, תלויה בפעמים שבהן התעקשנו מאוד לזכות בפעם נוספת.

המשוררת מכירה בכך שהזמן שאול ושהשאיפה לבארו מרובה. זו הסיבה שהיא נוטלת את "יתרת המילים" ומחברת, וכל העת נזהרת מן הקוצים. זו גם סיבה שמקבץ השירים המובילים לסיום הספר הם ברובם "שירי אגדות". אלו מקיימים את רצונה להותיר את אותו דייט עם האלוהים במצב "פתוח-סגור", ממש כשם שיהודה עמיחי[1] אפיין את האדם.

את שני הספרים מלווה הכמיהה לטוב, אם כי המשוררת פיקחת לעובדה ש"לא כל האביבים שמחים", ושהאביב, כמו הכאב, הוא לעיתים אכזר ומתעתע. תשומת הלב
הניתנת לזמן, וליכולת הבחירה להמתיקו, באה גם כן לידי ביטוי בשניהם. את זו התשומה, מלווה פשטות נוקבת בכל הנוגע לאהבה. כאשר המשוררת מעוניינת לזמנה, היא הופכת אמיצה, וקוראת לאהובה לבוא אל המים, כשאלו נמשלים אל המקום הצלול שיש.

ספרה השני "חדר מצב" הוא ספרשונה ומפתיע. הפעם האומץ מוכן להתריס. כאן המשוררת נוגעת בלשונה, ועושה שימוש מושכל במילה. היא מודה לכתיבה על עצם היותה, ועל עצם היכולת "לשחק" בה במגמה לבטא נפש. בספר זה זיהיתי יותר מחאה, יותר נגיעה ב"בגידת הגוף", יותר הכרה בטוב הקיים לעומת הזמני והחולף.
גם כאן אהבתי להיחטף אל תקופה שבה השירה הייתה לי אי. יכולתה של המשוררת לכתוב בעט של נערה "כדובדבן של צער" נגעה ללבי. בנוסף, חייכתי למול תבונתה כי הים בכוחו למחוק עקבות באחת, אולם לא אותנו, שפסענו על חולו בעוד כפות רגלינו נגעו בדמעות מלוחות. גם כאן חבקתי את מקבץ "שירי האגדות", את השרביט המואר ואת בית הממתקים.

לסיום, אביא את השיר שאהבתי במיוחד (לקוח מ"חדר מצב", עמ' 77), לא לפני שאמליץ לצלול אל הספרים בסדר שבו הם נולדו לאור כדי לחוות, לצד חוויית הקריאה, שברובה מאפשרת "לאפות מחשבות", את היציאה למסע, שבא בעקבות אותה פגישה שמימית עם שליח האלוהים.

השיר "קח ממני" מצליח בפשטותו ובישירותו להתייצב לא רק מול הגבר, הוא מושא השיר, ולבקש אותו לקחת, שלא נאמר לעקור, את אותם דברים המאפיינים אישה שלבה דק אך רחב ואוהב, אלא מול כל ההיבטים שהמשוררת בוחנת בעט כתיבתה. זהו שיר חכם ומכוון מטרה, שסופו חזק ומפויס.

ניתן לומר כי השיר מאפיין את אותו "חדר מצב" שבו נולדו השירים, ואת אותם
המצבים הלא תמיד צפויים, שחדרו לחייה של המשוררת.
*
קח ממני/ אירית קדם

קַח מִמֶּנִּי
אֶת הָעַיִן הַדּוֹמַעַת
אֶת הַפֶּה הַמְּפַטְפֵּט שִׁירָה
אֶת הַצַּד הַמִּצְטַלֵּם יוֹתֵר שֶׁל הַפָּנִים
אֶת הָרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה הַלֹּא צוֹלַעַת
אֶת הַלֵּב הַדַּק
הָאֹזֶן הַכְּרוּיָה
אֶת הַשָּׁד הַטּוֹב
וְהַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם
קַח מִמֶּנִּי וְהַרְכֵּב לְךָ
אִשָּׁה פִּיקָאסוֹ
לְמַזְכֶּרֶת
[1]ספר השירה האהוב עליי -
"פתוח סגור פתוח"/יהודה עמיחי.
image
ד"ר אירית קדם ♥ [email protected]
Facebook