image
image
חברים וחברות יקרים, 

החיים במדינת ישראל מרובים דילמות ואתגרים 
לא אחת מגיעים למצב שדי! ואת הכלים שוברים
רבים הם הנושאים העקרוניים השנויים במחלוקת 
ולא אחת ניצבת המציאות מרוסקת מול השוקת
אלימות פיזית ומילולית פורצת בתוך ומחוץ לבית 
מבריחה ומרחיקה את חלום היונה עם עלה הזית

כל כך הרבה מגזרים במדינת ישראל הקטנה
שום דבר לא צפוי אך רשות הבחירה בידינו נתונה
תסתכלו סביב, בחדר המורים ובחצר בית הספר
כור היתוך מרגש כאריגים המחוברים בתפר:
ימניים, שמאלנים, ערבים, יהודים, גאות וגאים
דתיים, חילוניים, מזרחים ואשכנזים ללא תנאים 

סוגיות פוליטיות וחברתיות הן כעצבים חשופים
כל נגיעה מעוררת רגישות וכאבים אותנו תוקפים
אך דווקא בעת רתחה הכרחי לשמור על גבולות 
לוודא שמרחב השיח סובלני וכל הדעות מוכלות
בבסיס החינוך לדמוקרטיה היכולת לנהל דיונים
כישור לחיים משמעותי ושימושי יותר מציונים

לא לבחור בדרך הקלה ולהסתתר בין הצללים 
לא להתפתות להסיר כל רסן וכן להיצמד לכללים
יש קוים אדומים ואין לתמוך בהתנהגות פסולה
לזכור בזמן אמת שסוף מעשה במחשבה תחילה
להבין שמותר לנו לחשוב אחרת ולא להסכים
אך אסור לסתום פיות ולכופף את החוקים 

שלא מוסרי לעשות חרם ואסורים גילויי גזענות
שלא חוקי להטריד בשום צורה ולנהוג בבריונות 
זה נכון בכיתה, בקבוצות הוואטסאפ ואף במסלול
היו אתם "המבוגר האחראי״ -כי לא 'הכל כלול'!
קחו אחריות וגלו מנהיגות כשלא משותף המכנה
פתחו סובלנות, אמפטיה וקבלו את האחר והשונה

כאזרחים מעורבים הכרחי לדון בנושאים קשים
אך חשוב לזכור שלמרות השוני - כולנו אנשים...
גורל אחד
שם אותנו כאן
בארץ הזאת
ניסינו לברוח
ניסינו לשכוח
ולא יכולנו לעזוב
(צפנת ירון)
שלכם,
דורית קפון