לנהל את הזמן כמו מנגנון משומן
קהילה יקרה,
יש דבר עליו אני בטוחה שתסכימו איתי כולכם:
״עודף זמן״ הוא צירוף שלא קיים בדר"כ בחייכם.
ואף שהזמן ידוע מראש ונמצא בשליטה שלנו,
רובנו מרגישים שבפועל הוא הבוס שמנהל אותנו.
לאורך השנים אימצתי מספר שיטות בנושא,
להלן המלצותיי בבחינת ״עשה״ ו״אל תעשה״:
בחרו יום קבוע להכנת רשימת משימות שבועית
התייחסו לזה ברצינות כמו אל פעולה מבצעית
לא, הכנת הרשימה אינה בזבוז דקות מיותרות
אלא הרגל שיחסוך לכם בהמשך שעות יקרות
רשמו את המשימות שלכם מכל הטריטוריות
ולאחר מכן מיינו אותן עפ״י ארבע קטגוריות:
משימה חשובה ודחופה-בעלת השלכה גורלית,
למשל: להגיש את הפרויקט למורה לאנגלית.
חשובה ולא דחופה-לרווחה אישית וצמיחה,
למשל: לקרוא, לטייל, לרקוד, חברים ומשפחה.
דחופה ולא חשובה-חיונית אך כלל לא מושכת,
למשל: לאסוף נתונים מספריים למטלה מפרכת.
לא חשובה ולא דחופה-בעלת סממנים ממכרים,
למשל: לצפות שעות בטלוויזיה ולגלוש באתרים.
לאחר שהמשימות חולקו לקבוצות באופן מסודר,
שבצו אותן בימי השבוע והקציבו פרק זמן מוגדר:
את החשובות והדחופות כדאי שתבצעו במהירה.
לחשובות והלא דחופות הקדישו זמן, אני מפצירה
אלה הן המשימות שהכי קל לנו להזניח ולדחות,
כשלמעשה הן אלה שמעניקות לנו נחת וכוחות.
למשימות דחופות ולא חשובות היעזרו באחרים.
ואת הקבוצה הרביעית השאירו לרגעים מיותרים.
״נאה דורש נאה מקיים״ הוא כלל ברזל בשבילי,
והשבוע המשימה הבאה הופיעה ברשימה שלי:
׳לכתוב טור על ניהול זמן כמנגנון משומן היטב׳
ועתה בתחושת סיפוק מניחה את העט הכותב.
מביטה במחוגי השעון הנעים בקצב אחיד ושליו
עוקבת בעיני ומרגישה לפתע צביטה קלה בלב.
קוראת מחדש את כותרת הטור ומגיעה לתובנה
הזמן המשיך בשלו, מבחינתו כלום לא השתנה.
קצת לא נעים וקשה להודות, אז שיישאר בינינו:
לא את הזמן אנחנו צריכים לנהל, אלא את עצמנו... |