פסח עומד מאחורי הדלת, וההכנות לקראתו צוברות תאוצה.
עד ליל הסדר. אז כולנו נשב ביחד כבני מלכים, מארחים את הילדים הנשואים על משפחותיהם ונהנים מהנחת.
ועד אותו לילה אנחנו עובדות להוציא את החמץ מהבית.
אבל לא רק. חז"ל מלמדים אותנו שגם את הלב צריך לנקות מהחמץ שהצטבר בו.
איך ננקה את ליבנו מחמץ?
בבדיקת הלב שלנו נגלה שכאימהות לילדים נשואים, לקחנו על עצמינו כמה לשונות של שיעבוד.
מאיפה אני לוקחת את זה? את תוהה.
בסדנאות ל"אמהות לנשואים", שמתקיימות אצלי בבית, אני שואלת דבר ראשון את השאלה הבאה: כשאת חיתנת את ילדייך , מה הוא הדבר הכי חשוב שעליך לעשות למענם במפגשים המשפחתיים.
רובן הגדול עונות : "לסגור את הפה. לפתוח את הכיס.
"
אז נכון אין פה 4 לשונות של שיעבוד. רק 2.
אבל שתיים כבדים, מכבידים, שמקלקלים עבורך את האווירה וממש לא מתאימים לאווירת החג הקדוש שמתקרב ובא.
נבחן מקרוב את לשון השעבוד הראשון: "לסגור את הפה".
מה קורה לך אמא יקרה, כאשר את לוקחת על עצמך את התפקיד החשוב של לשתוק.....
מה קורה לך בפנים?
האם גם שם שקט ורגוע, נחמד ושלוו?
אני מניחה שלא. כאשר את מרגישה שסוגרים לך את הפה ו"אסור" להגיד את מה שיש בלב שלך, אז לא שמח ולא טוב לך.
אז מה? את בוודאי שואלת, ככה להגיד כל מה שאני חושבת? הרי לא ירצו יותר לדרוך על מפתן הבית שלנו?
אכן. לא כל מה שאת חושבת נכון גם להביע. ומה שכן נכון להביע צריך להביע בדרך של כבוד.
אז איך עושים את זה?
ניקח לדוגמא את מקום העבודה שלך. מה קורה לך שם כאשר קשה לך עם משהו?
האם גם שם את שמה על הפה סוגר ובריח? סביר להניח שלא.
יש דברים שאת מבינה שלא נכון לומר אותם. ויש דברים שלא נכון לעבור עליהם בשתיקה.
הכל תלוי במצב , במי שעומד מולך (הבוס, או עובד אחר) ובצורה איך ייאמרו הדברים.
להאשים את הצד שמנגד, אף פעם לא תתקבל בברכה.
לבקש התחשבות בצורך שלך, ישמחו כולם להיענות לה אם זה רק מתאפשר.
גם בבית , מול ילדיך, הנשואים עם בני/ בנות זוגם, הדבר נכון.
אם נאשים את ילדינו שלא עוזרים לנו/ שלא שומרים מספיק על ילדיהם, הם יפגעו ויכעסו עלינו.
אך אם נסביר להם מה קורה לנו כשאנחנו רואים את ילדיהם משתוללים ונבקש מהם שידאגו שזה לא יקרה, הדברים יתקבלו בהבנה ונשיג מהם שיתוף פעולה מלא.
והלוואי, שנזכה כבר בפסח הזה לצאת משעבוד לגאולה אמתית.
לפרטים נוספים, פני אלי למספר 054-8449412 | 054-4663956