באידיש יש אמירה מפורסמת: "איפה שיש 2 עקרות בית, אין מה לאכול".
אין שתיים שיכולים לתפוס את אותו כדור.
או שאת תפסת אותו או השנייה.
כך גם בעניין לקיחת אחריות.
לוקחת אחריות על ניקיון השולחן אחרי הסעודה בליל שבת? יישבו שאר הילדים וינוחו.
את מעבירה להם את האחריות? תוכלי את לשבת ולנוח והם יעשו.
איפה עוד נפגשים עם נושא האחריות?
הנה דוגמא:
כלה נחמדה יש לך. את רואה אותה חברותית , מחליפה מילים עם שכנות ומכרים. אבל כשהיא מגיע אליך היא שקטה, מופנמת. לא מדברת, לא משתפת.
המון צער ועגמת נפש יש לך מזה.
את הולכת על ביצים כשהיא מגיעה לביקור.
מצדך, את מוכנה לעשות הכל.
העיקר שהכלה תרגיש טוב ותצא מהאירוח עם מצב רוח מרומם.
וסטירת הלחי לא מאחרת לבוא.
כל כך התאמצת ושוב זה לא היה בסדר.
שוב הכלה החמיצה פנים.
מכירה? אני מקווה שלא.
אבל כן מניסיון הפרקטיקה אני מדברת.
ואני לא מאשימה את אף אחד.
רק נמצאת איתך, חמות יקרה, מנסה לעזור לך להגיע אל המנוחה והנחלה.
בשביל להגיע לאותה מנוחה, אנחנו נלמד לקחת אחריות.
ולא שלא לקחת אחריות עד עכשיו. ועוד איך לקחת .
לקחת אחריות על עצמך, הכנת מאכלים טעימים, והוספת דברים מיוחדים שהכלה אוהבת ואולי עוד דברים.
ואז הוספת על כתפייך עוד אחריות.
אחריות על ההרגשה הטובה של כלתך.
כאילו שזה גם מתפקידך להעלות חיוך על הפנים של הכלה.
חשוב שתביני, שלהעלות חיוך על הפנים של משהוא אחר, זה באחריותך החלקית.
את צריכה להשתדל לראות את הטוב בשני, להציע אוכל ושתיה, להיות נינוחה.
איך תגיב הכלה למאמצים שעשית ולמטעמים שהכנת - זה כבר לא באחריות שלך.
את תעשי רק מה שתפקידך כחמות דורש.
את ניהול המצב רוח של הכלה תשאירי לה.
זה לא קשור אליך בכלל!
לפרטים נוספים, פני אלי למספר 054-8449412 | 054-4663956