מה עושה בחורה שגמרה ללמוד מקצוע מסוים?
מתחילה לחפש עבודה בתחום. ברור!
כך עשתה אחת הבנות שלי, כשגמרה ללמוד מגמת גננות.
היא התחילה לחפש גן שתוכל להתחיל לעבוד בו.
מיד בתחילת החופש -
בזמן שבו רכזות ומפקחות מתכננות את השנה החדשה, פותחות גנים חדשים, מחליפות גננות וסייעות –
היא אספה טלפונים של כל הנוגעים בדבר במטרה להתקשר אליהן ולהציע מועמדות.
וכך היא התחילה להתקשר ולנסות את מזלה.
עשתה מה שעשתה, אבל תוצאות אין.
לקראת סוף החופש, נזכרתי להתעניין.
’מה קורה’, שאלתי אותה.
’התקשרת למפקחות שקבלת את מספר הטלפון שלהן?
לגננות שהמליצו לך?’
’כן’, היא אמרה, ’התקשרתי לכולן.
אף גננת לא הייתה צריכה סייעת.
והמפקחות? המפקחות לא ענו לטלפון.’
’אז תנסי שוב!’ דחקתי בה.
והיא סירבה.
’ניסיתי', היא אמרה, 'עשיתי את ההשתדלות שלי ויותר מזה לא צריך לעשות'.
ברגע הראשון שתקתי.
ניסיתי לעכל את דבריה ולהבין,
מאיזה מקום היא אומרת את מה שהיא אומרת.
ממקום של אמונה חזקה?
וכידוע ככל שהאמונה חזקה יותר צריך פחות להשקיע בהשתדלות.
או אולי זה נובע מקושי והרגשה לא נעימה להרים טלפון וכאילו לבקש נדבה, בצורת מקום עבודה?
למי הפתרון?
בעוד כמה ימים תתחיל שנת הלימודים, ולה אין מקום עבודה!
ביקשתי ממנה לדמיין את עצמה בעוד כמה חודשים,
ללא עבודה,
יושבת בבית ומשתעממת.
האם גם אז תגיד שהשתדלה מספיק
או היא תתחרט שלא הרימה טלפון נוסף ולא השתדלה יותר?
והיא... עדיין סירבה להתקשר.
דבקה בגירסה שניסתה ועשתה מספיק.
לא אשאיר אותך סקרנית לגבי מה שקרה.
יומיים לפני תחילת הלימודים התקשרו אליה והציעו לה עבודה.
הצליח לה!
הרבה תגובות קיבלתי על הפוסט הקודם (מצורף פה).
'למה באוטומט לענות לא?', היו ששאלו.
'למה לא להעניק, זה מהות ההורה!', עוד תגובה.
'איפה שביל הזהב, בין הצרכים שלנו לאלו של ילדינו?', גם את זה שאלו.
ברור שהורים נמצאים באופן טבעי בעמדת נתינה כלפי הילדים.
הפוסט הקודם התמקד במקרים בהם ההורים מרגישים מנוצלים.
עצתי אלייך, בכל פעם שאת מתלבטת האם להיענות לבקשת ילדייך, ולא ברור לך אם את רוצה הפעם לתת להם בחפץ לב או היה מתאים לך לסרב:
תתיישבי בכורסה נוחה, תראי את עצמך עוד שבוע מהיום.
איך תרגישי אז כשתזכרי בסיטואציה בה נתת לילדייך הנשואים את בקשתם ולא סרבת להם? (ולא, אני לא דוגלת בסירוב, רק בכך שתעשי מה שנכון לך ולמשפחתך)
האם תרגישי אז שמחה וסיפוק או לחילופין כעס, תסכול, מרמור.
אם תראי את עצמך אז כועסת ומרגישה מנוצלת, סימן שלא נכון לך הפעם לתת לילדייך את מבוקשם.
תהא הסיבה מה שתהא.
הפעם נכון לך לסרב בצורה יפה ומכובדת.
אז תעשי זאת.
אני סומכת עלייך שתדעי בכל מצב נתון האם נכון הפעם לתת או לסרב.
מזהה את עצמך מרגישה מנוצלת מדי הרבה פעמים?
ייתכן שאלו לא בקשות ילדייך, אלא בחוויה שלך.
כדאי לטפל ברגש זה או אחר שגורם לך לקושי, בכדי שתוכלי להשתחרר ממנו.
כך תדעי בכל פעם מה באמת מתאים לך לעשות!
לפרטים נוספים, פני אלי למספר 054-8449412 | 054-4663956