"נכון הוא, שכל אדם הנו בעל טמפרמנט משלו, אבל עדיין ניתן להבחין בקבוצות מסוימות של טמפרמנטים. אנו מדברים בעיקר על 4 סוגים, כפי שאתם יודעים: ​הסנגוויני, הכולרי, הפלגמאטי והטמפרמנט המלנכולי.​ ולמרות שלא ניתן לסווג באופן זה את הטמפרמנטים לגבי היחיד – בבני האדם מופיעים הטמפרמנטים בדרכים שונות ומגוונות, וניתן לומר רק, שטמפרמנט אחד או אחר שולטים בקווי אופי מסוימים – עדיין, באופן כללי, ניתן לסווג בני אדם לארבעת הקבוצות – בהתאם לטמפרמנטים שלהם. העובדה שהטמפרמנט מתגלה מחד – כדבר מה מייחד, ההופך אנשים לשונים, ומאידך – מחבר ביניהם שוב לקבוצות, מוכיחה לנו שמצד אחד, הוא קשור למהות הפנימית ביותר של הישות האנושית, ומהצד השני, שייך לטבע האנושי האוניברסאלי. (...) לאורו של מדע הרוח ניצב האדם בתוך שני זרמים, הנפגשים כאשר הוא נכנס לקיום ארצי. (...) הזרם האחד מוביל אותנו לאחור – מאדם היחיד לעבר הוריו, סביו וסבותיו, ואבותיו הקדומים יותר. הוא מביא לידי ביטוי את קווי האופי המורשים מהאבא, האימא, הסבים, וכל האבות הקדומים יותר ויותר לאחור, ותכונות אלו הוא מוריש בתורו לצאצאיו."

 

בשביעון השני, ולפעמים גם קודם לכן, מתגלים ארבעה סוגי טמפרמנטים בסיסיים בילדים השונים. במהלך החיים ניתן לראות שילוב בין הטמפרמנטים באדם היחיד, אך צבע מרכזי של טמפרמנט בסיסי, ממשיך ללוות אותנו במהלך חיינו. 

הטמפרמנטים 'יושבים' עמוק יותר בגופנו מאשר הרגשות. את הרגשות ניתן לשנות דרך עבודה רוחנית, אך טמפרמנטים קשה מאוד לשנות. הטמפרמנטים 'ממוקמים' בגוף האתרי, שהנו בן היתר גם ​'גוף ההרגלים' ​בעוד שהרגשות קשורים לגוף האסטרלי, לנפש. הגוף האתרי הוא גוף יותר עתיק מבחינה אבולוציונית, ולפיכך קשה יותר לשינוי. הטמפרמנט, המכונה 'גלימה אתרית', יוצר כישורים ואפשרויות מגוונים. 

כאמור, הטמפרמנט לא עוזב את האדם גם לאחר השביעון השני, והוא לא נעשה בלתי-רלוונטי, אלא שהרלוונטיות שלו משתנה, כשהישות של האדם הופכת להיות יותר ויותר מורכבת, על ידי כך שהגוף האסטרלי והאני 'נולדים' בו. 

שטיינר תיאר את המאפיינים המרכזיים של כל אחד מארבעת הטמפרמנטים. המאפיינים באים לידי ביטוי, הן באישיות של האדם, והן בתכונות גופניות – וזאת משום שהאתרי משפיע על הפיסי.

,