ערכת ספרי מתנה לכל המשפחה - מאת אירית קדם
"שמחת זקנתה - ספר סבתא"
"ספר סבא - אם היה כותב"
"ספר סבתא" ו"ספר סבא" הם שני ספרי מתנה חגיגית, מרגשת ומלאת הומור ותובנות, שמיועדת בעיקר למבוגרים, ועוסקת בהולדת תינוק חדש במשפחה (אם כי גם ילדים מתחברים לחרוזים ולאיורים המקסימים).
 
סבים ותיקים וטריים כאחד, כמו גם הורים לתינוקות, ייהנו לפגוש בספרים את עצמם ואת הוריהם ונכדיהם, וכן להציץ לנפשם של סבא וסבתא של אֵלי, הנכדה בת השנה, סביבה נרקמו הספרים.
וכך נכתב על כריכת הספרים "התאומים" (דרורים, הוצאה לאור):

הרגע הנכסף בו הופכים לסבתא וסבא בפעם הראשונה, הוא אחד הרגעים היותר מרגשים בחיינו. אירית קדם כותבת על חוויה מכוננת זו באופן שובה לב ומעורר אהבה, שהומור דק נסוך עליו. פיסות היומיום משנת חייה הראשונה של הנכדה נצבעות בקשת הרגשות והמחשבות שהן מעוררות, ומביאות את הקוראים לכדי הזדהוּת מחויכת.
 
"שמחת זקנתה - ספר סבתא" מגולל את עוצמת החוויה הסבתאית, כל זאת על רקע הכפר הפסטורלי בו חיים סבתא וסבא, ואיתם (בבית שמעבר לדשא) גם... בתם, חתנם ואֵלי נכדתם!
 
ב"ספר סבא - אם היה כותב", שנולד בעקבות "שמחת זקנתה - ספר סבתא", מציגה הכותבת את הפן הסבאי של החוויה, תוך ניסיון להיכנס לנעליו של סבא ולתארה בשפתו ומנקודת מבטו (השונה)!
הספרים מעוטרים בצילומים אותנטיים שעברו עיבוד גרפי עדין ומשובח, שמוסיף להם נופך יפהפה וייחודי.

דבורה קמינר (עין כרמל)

היי אירית הנפלאה,

בשמחה רבה קיבלתי היום את החבילה היפה ממך. 2 ספרים לא פחות ממדהימים.

עשית לי את החג ורק שתדעי שאני בכלל לא או עדיין לא, סבתא. סבא כבר זמן רב לא בחיים. ועדיין
סקרנת אותי מאוד.

אלף תודות וברכות, חג שמח מאוד.
 

לרכישה

מחיר רגיל: 120 ש"ח לערכת המתנה - 2 ספרים:
ספר סבתא וספר סבא.

מחיר השקה מיוחד לרוכשים באתר זה: 100 ש"ח

בתוספת דמי משלוח 20 ש"ח

 
לרכישה מרוכזת של ערכות המתנה
לדף תשלום מאובטח בפייפאל לחצו על הכפתור:
 
 
ניתן לשלם בפייפאל בכרטיס אשראי גם  אם אין לך חשבון פייפאל. 

לרכישה מרוכזת

אנא פנו במייל kedemirit@bezeqint.net
 
נשמח לקבל גם משוב למייל זה, או ל- kedem irit באמצעות המסנג'ר, דרך פייסבוק.
 
>> לרוכשים 3 ערכות ומעלה - שי לרוכשים ספר ילדים של הכותבת: "מעשה בחיפשושית" במתנה.
רכישה של 5 ערכות ומעלה תזכה בהנחה של 10% ממחיר הספרים.
 
>> ניתן לתאם עם היוצרת ערב "קפה סבתא", סביב הספר ותהליך היווצרותו וסביב כתיבה ויצירה בכלל, בתוספת סיפור אישי מרתק ומפתיע.
 

 

 
 
לרכישה מרוכזת של ערכות המתנה

רותי ליס (רמת השרון)

קראתי בעיון, עניין והנאה מרובה את הספרים.
 
מאד מרגש ויפה, מביא המון כנות ורגש ואהבה אין קץ.
הם גם ערוכים ומעוצבים מאד מאד יפה.

כל הכבוד. את כשרון אמיתי בהרבה תחומים.
ואלי... זכתה שזו הסבתא שלה.
 

איך הכל התחיל

עד שאלי הקטנה הפכה אותי לסבתא ואת אישי, ארז, לסבא (3.4.18) חשנו, אם להודות על האמת, כ"חשוכי נכדים". בחיים במושב, בקהילה המבוססת על משפחתיות ואפילו שבטיות, להיות שנים ארוכות בחזקת "קן מרוקן", בשעה שכל החברים וכל השכנים משופעים בצאצאים קטנים... לא "מוי כיף"!
 
מהרגע שנולדה הקטנה הזו, שגרה בבית הסמוך לנו (חיכינו לה עד 120! - שנינו חגגנו יומולדת 60 בסמוך להיוולדה!!!)... השתנו חיינו. בבת אחת (תרתי משמע) הפכנו למחויכים יותר, לבעלי מוטיבציה ומרץ, וכל ה"תחלואים" שפקדנו בפתחו של הגיל השלישי, כמו נעלמו.
 
הצפה בלתי מוסברת של רגשות פקדה אותי, כזו שאיני זוכרת מאז לידת ילדיי השלושה.
בעודי מנסה לחלוק את עוצמת הרגש עם חבריי ברשת, פנה אליי ידיד אינטרנטי ושיתף אותי בשיר שכתב לנכדתו. משהו בי הוצת מיד... לפתע פרץ בי כישרון החריזה והפיוט ותיעל עצמו לכיוון אחד מסוים בעליל - תיעוד רגשותיי מול חווית הסבתאות המופלאה והבלתי ניתנת לניבוי. אז תודה לך מלבי, אלקנה ארם (אלי!), שפתחת לי צוהר לרעיון הכתיבה היומיומית.
השיר הראשון שנולד היה אחוז התלהבות מתפרצת:
 
פלא הבריאה
 
 
 
יַלְדַּת אָבִיב שֶׁאַתְּ
 
הַכֹּל סְבִיבֵךְ נִצַּת
 
פִּרְצֵי הַחַרְצִיּוֹת
 
מַפַּל שְׁלָגִים מֻזְהָב,
 
 
וְסַבְתָּא רַק שֶׁלָּךְ
 
שֶׁגַּם לִבָּה הֻצַּת,
 
אֶל מוּל פָּנַיִךְ, אֵלִי,
 
שָׁר כִּמְאֹהָב.
 
 
אַתְּ פֶּלֶא הַבְּרִיאָה
 
הֲיִי לִי רַק בְּרִיאָה
 
וּצְחוֹק עֵינַיִךְ
 
בְּלִבִּי יִרְחַב.
לאחר מספר שירים "רגשיים במיוחד", שנולדו יום אחר יום, פורסמו ואף זכו להדים ברחבי הרשת החברתית, הגיעו גם שירים הומוריסטיים יותר, שתיארו "אבסורדים" וקונפליקטים חיצוניים ופנימיים, שמייצר מפגש מחודש שכזה עם עולם הינקות, והפעם מזווית ראייה של "אימא של אימא". כך התווספו למאגר שירים ברוח זו:
 
 
הסבתא של היום
 
 
סַבְתָּא סוֹרֶגֶת - זֶה שֶׁל פַּעַם
 
סַבְתָּא חוֹרֶגֶת - זֶה "in",
 
סַבְתָּא עָשְׂתָה דַּיְסָה - זֶה "פַּאסֶה"
 
סַבְתָּא עָשְׂתָה בּוֹטוֹקְס? - אָמִין.
 
הַזְּאֵב אָכַל אֶת סַבְתָּא - זֶה בָּאַגָּדוֹת,
 
הַסַּבְתָּא שֶׁל הַיּוֹם - כְּאַחַת הַיְּלָדוֹת
 
"אוֹכֶלֶת זְאֵבִים", אִם צָרִיךְ, כְּמוֹ גְּדוֹלָה
 
וּמִתְגַּלְגֶּלֶת עַל שָׁטִיחַ, כִּי זוֹ סַבְתָּא פְּעִילָה.
 
הִיא שְׁזוּפָה, זְקוּפָה, יָפָה, לֹא מְבַשֶּׁלֶת, לֹא אוֹפָה
 
אֲבָל עוֹזֶרֶת וְהָמוֹן, בְּרוּחַ הַתְּקוּפָה.
 
וְאֵין לַסַּבְתָּא גַּלְגַּלִּים וְהִיא לֹא "עֲגָלָה"
 
וְלַכִּנּוּי  הַ"סַּבְתָּא"
 
                           הִיא בְּקֹשִׁי הִתְרַגְּלָה...
כשבאחד השירים הבעתי את השמחה שמסב לי התפקיד החדש בחיי, זה שיישר לי את כל הקמטים "לְמַעֵט קִמְטֵי הַחִיּוּךְ וְהַצְּחוֹק/ שֶׁרַק יִגְדְּלוּ מִתִּינוֹק לְתִינוֹק", כתב לי מכר נוסף (אורי פונדק ממושב רמות, וגם לו התודה!) שהנכדה יכולה לקרוא לשיר "שמחת זקנתי". מיד אימצתי את הרעיון, והשיר, כמו גם הספר כולו פותח בכותרת המחויכת: "שמחת זקנתה".
 
כשהגעתי לכ-100 שירים הראיתי אותם לידידי משכבר, רפי כהן, בעל הוצאת "דרורים", שהתלהב מאד, אך היה דאוג עקב העובדה שאנו עומדים להפסיד מחצית מקהל הקוראים הפוטנציאליים, שלא ימצאו בספר מענה לרגשותיו ומחשבותיו של סבא.
 
בעקבות הערתו ניסיתי להיכנס לנעליו של האיש שאיתי, ולכתוב שיר מזווית ראייתו, בשמו ובמקומו. נדהמתי לגלות כי השפה והאופי השירי השתנו בעקבות השתנות הדובר. תכף ומיד צצו שירים נוספים, שהפכו חדים יותר, קצרים יותר משירי סבתא, ולהם כותרות בנות מילה אחת בלבד, שירים בעלי פואנטה, סלנג והומור, שלעיתים אף טבול במעט סרקזם, שירים העוסקים ב"תחרות סמויה" עם סבתא סביב אהבת הילדה, בדאגה לבריאותה ולשלומה, במחשבות על העולם אליו נולדה, בסודות הקטנים הנשמרים בפני הורי הנכדה, בדחף להעלותה על האופנוע במקום לטייל עמה בעגלה ואפילו במחשבות על פרידה עתידית ועוד.
 
 
שמירה
 
 
 
אִם אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹר עֲלָיִךָ
 
חֲצִי שָׁעָה, לֹא יוֹתֵר,
 
אֲנִי מִיָּד מַתְחִיל לְאַלְתֵּר:
 
יֵשׁ לִי קָטִיף, יְשִׁיבָה, נְסִיעָה
 
כֵּנֵּס, רִסּוּס, נְטִיעָה אוֹ זְרִיעָה
 
יֵשׁ לִי פְּגִישָׁה עִם פּוֹעֵל אוֹ סוֹחֵר,
 
שֶׁרַק יִמְצְאוּ לָךְ שׁוֹמֵר (ואַחֵר).
 
כִּי הַפַּחַד שֶׁלִּי הוּא פַּחַד נוֹרָא
 
שֶׁלֹא תֵּרָדְְמִי
 
                בִּזְמַן הַשְּׁמִירָה.

העיסוק במחשבותיו וברגשותיו של סבא תפס תאוצה, בעיקר לאור התגובות הנלהבות של באי הרשת ושל "סבא" עצמו, והשירים הלכו והתרבו. משהגיע מספרם ל-60 גמרתי אומר להוציאם לאור, לרגל שנתה הראשונה של הנכדה ולכבוד יום הולדתה - וכך נולדו להם עד מהרה שני ספרים "תאומים", כרוכים יחדיו בערכת מתנה -

האחד, "שמחת זקנתה, ספר סבתא",
והשני, "ספר סבא, אם היה כותב". 
 
הרעיון והביצוע נשאו חן בעיני רפי המו"ל, תהליך האיורים נכנס להילוך גבוה והגיע בדיוק מרבי למה שראיתי בדמיוני, ובעזרתה האדיבה של ההוצאה הגענו לתוצאה. וכל השאר, היסטוריה............ 
ספר סבא מסתיים בשיר תודה, מפיו של הסב, כמובן:
 
 
תודה
 
 
אִם אַתָּה הָיִיתָ כּוֹתֵב
 
אֶת כָּל הַשִּׁירִים וְלֹא סַבְתָא
 
הָיָה מִסְפָּרָם קָטָן בְּהַרְבֵּה
 
וְטוֹב שֶׁדַּרְכָּהּ - נֶחְשָׂפְתָּ.
 
כָּתְבָה בִּמְקוֹמְךָ שִׁירִים שֶׁל הַלֵּב
 
שִׁמְשָׁה לְךָ אוֹזֶן וּפֶה
 
הָיְתָה עֲבוּרְךָ מְשׁוֹרֶרֶת צְלָלִים
 
בִּטְּאָה אֶת דְּבָרֶיךָ יָפֶה.

אָז -
 
תּוֹדֶה לָהּ לְסַבְתָא בְּשֵׁם הַנֶּכְדָּה
 
כִּי כָּךְ הִיא תֵּיטִיב לְהַכִּיר
 
אֶת מָה שֶׁעָבַר בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל סָבָהּ
 
כְּשֶׁהָיָה "סָב טִירוֹן וְצָעִיר".

 
***
 
ובסיומו של ספר סבתא:
 
 
צוואה
 
 
בַּיּוֹם בּוֹ אֶפְרוֹשׁ
 
וְאַשְׁאִיר אֶת רוּחִי
 
לְרַחֵף מִלְּפָנַי, אַחֲרַי
 
תְּגַלִּי נֶכְדָּתִי
 
אֲהוּבַת לְבָבִי:
 
סָבָתֵךְ הַקְּשִׁישָׁה
 
הוֹתִירָה עַל שְׁמֵךְ
 
לֹא מְעַט יְרֻשָּׁה.
 
עַלְעֵלִי בִּסְּפָרֶיהָ שֶׁעַל הַמַּדָּף
 
עַיְּנִי בַּכְּתָבִים שֶׁהִשְׁאִירָה עַל דַּף,
 
צַיְּרִי בְּמִכְחוֹלֶיהָ,
 
עַרְבְּבִי אֶת צְבָעֶיהָ,
 
מַסְגְּרִי צִיּוּרֶיהָ,
 
קִרְאִי אוֹתָךְ וְאוֹתָהּ בְּשִׁירֶיהָ
 
וְהִזָּכְרִי אֵיךְ בְּשָׁעָה שֶׁאֶת יָדֵךְ הֶחְזִיקָה,
 
סִפְּרָה לָךְ קְצָת עַל הָעוֹלָם
 
(טוֹב, רַק מַה שֶׁהִסְפִּיקָה),
 
אֵיךְ שָׁרָה לָךְ בְּקוֹלָהּ הַסָּדוּק
 
שִׁירִים שְׂמֵחִים וַעֲצוּבִים
 
כְּמוֹ הַחַיִּים,
 
כְּמוֹ הַמֵּתִים,
 
כְּמוֹ הַפְּרֵדָה הַזּוֹ
 
שֶׁתִּקְרֶה וַדַּאי בַּחֹרֶף
 
בְּעוֹד מָלֵא שָׁנִים.

אלקנה ארם (אור יהודה)

 
עכשיו כשהספרים ביד

וכבר עברו קריאה,

והשירים ללב חדרו

לא פעם ראשונה.

והתמונות הוסיפו אושר

לכל אשר נכתב,

עולה מיד השאלה

מה יקרה עכשיו.

אז אין ספק, מניסיוני,

כסבא וכותב

שמעיין נובע

ישנו כאן בגולן

ועוד שירים שם יזרמו

ויתפסו את מקומם.
 

הכותבת - ד"ר אירית קדם

חברת מושב מעלה גמלא שברמת הגולן, אשת חקלאי ואם לשלושה, מרצה לתאטרון, ספרות וחינוך, דרמה תרפיסטית, מנחת קבוצות, משוררת, סופרת ו... סבתא!
המחברת - אירית קדם

האיש שלצידה - ארז קדם

חבר מושב מעלה גמלא שברמת הגולן, חקלאי ו... סבא!
האיש שלצידה ארז קדם

וזו תינוקת ההשראה

אֵלי ,   נכדתם הבכורה!

האיש שלצידה ארז קדם
תודה גדולה
לבתי, דוראל, לארז אישי ולאבישי חתני
 
על שיתוף הפעולה ונתינת היד להיווצרות שני ספרי מתנה לסבים ולסבתות באשר הם...
 
מזכרת לאלי הקטנה, נכדתי האהובה. 
על העורכת - סיגל אשל
סיגל אשל, מעבר  להיותה משוררת וסופרת נהדרת, נכדתו של סבא שלונסקי, אם מדהימה לבתה שיר (איך לא? ☺) ועורכת מיומנת ומקצועית - שבערנותה, רגישותה וידיעותיה מעניקה מחשבה ולב לכל מילה, לכל פסיק, לכל שורה... היא גם "עורכת חברה" וגם אישה מקסימה.
 
במובנים רבים חשתי שמולי נשמה תאומה, שמבינה את "הראש שלי", את משחקי המילים, את מלאכת החריזה והמשקל (שחייבת מבחינתי להיות מדויקת) ועוד כהנה וכהנה... העבודה מולה או אתה (אם לדייק) היתה כפינג פונג מרתק, תמצית הסינרגיה בהתגלמותה!
 
ותמיד תמיד עם מילה טובה, חיוך, יכולת הכלה וקבלה ו"לבבות לקישוט"... כמו שאני אוהבת.
 
במובן מסוים חשתי כלפיה ככתוב בשיר "סבתא תרנגולת":
 
"אפרוחית תחת כנפה/ מגעה מגע קטיפה/ רוך קפלים, ניצת פלומה/ מתחממת בחומה./ והסבתא תרנגולת?/ היא זוקפת מלוא כרבולת/ מרימה זנב, חזה/ וקוראת בקול: זה זה!"
 
והיום, כשהספר בקע סוף סוף מקליפתו, אני אכן קוראת בקול: "זה זה!" 

דבר העורכת - סיגל אשל
פעם תרנגולת ופעם האפרוחית שתחת כנפה - כך היינו זו לזו - אמנם אני העורכת - בתפקיד המבוגרת האחראית, אך אם אמשיך את הדימויים מעולם העופות - הרי שלא אחת הייתה בשבילי אירית הנמרצת, זקופת הגו והאינטליגנטית אימא תרנגולת, שהיטיבה לברור במקורה את הגרעינים המובחרים ביותר מהמונח לפנינו - דהיינו ההתחברויות הפואטית בהן דנו.
 
התענגתי על העבודה עם אירית ועם שיריה - שהומור, ברק ועומק חברו בהם יחדיו, ושבתשתיתם חוויית ההיפעמות העמוקה מהחיים החדשים, שהנצו מהשורש המשפחתי, ואשר מדגישים ביתר שאת את חידת החיים והמוות ואת חוטי הלב העזים שבקשרי המשפחה.
 
ידידותנו עמקה בעקבות העבודה המשותפת, שהתבססה על הערכה הדדית, על כבוד ועל מרבצים של עניין וגילוי לב. 
על המאיירת - איה אברמוביץ'
איה אברמוביץ' היא מעצבת גרפית מוכשרת, כשרונית ועתירת ניסיון, שהיא "במקרה" גם חברה אהובה, אשר השכילה (בעבודה מושקעת ומורכבת) להפוך צילומים שלנו לאיורים עדינים, מפתיעים ויפהפיים, ולזרום איתי, עם קפדנותי ה"מנג'סת" ועם כל חלומותיי ושיגעונותיי...
 
תודה על סבלנות אין קץ, על רגישות רבה לצרכים ולרצונות, ועל נכונות להירתם ולתרום למאמץ מכל הלב וללא "עשיית חשבון". תודה על עבודה משותפת ועל הפרייה הדדית מוצלחת ומעשירה. 

דבר המאיירת - איה אברמוביץ'
כשהתחיל רעיון הספרים לקרום עור וגידים ישבנו יחד לחשוב איך, כמה ולמה, והאם ניתן להעביר את גודל החוויה והרגש באמצעות איורים, שיחזקו את הרעיונות שבשירים או יאירו פן נוסף בנושא המדובר בשיר.
מכיוון שהיה מוסכם על שתינו שלא פשוט להביע את עולם התינוקות וסביהם בספר למבוגרים מבלי להיגרר לפשטנות, או חלילה לקיטש, הסכמנו על כיוון של צילומים אמתיים, שיעובדו באופן ממוחשב.
קיבצתי את כל הרעיונות שעלו, והתחלתי לנסות אופציות שונות כדי לבחון מה הכי יתאים ויתקבל טוב יותר, ומה הכי יתאים לקונספט. חיפשתי משהו שיביע הרבה רוך ואהבה של סבא וסבתא יחד ולחוד, ויחד עם זאת, שיהיה בו מ שהו הומוריסטי, ברוח השירים (במיוחד של סבא).
 
צירפתי יחד אמנות וטכנולוגיה, ויצרתי את האיורים לטקסט מהתמונות הנהדרות שצילמתם.
ראוי לציין שהיו אלה תמונות אותנטיות לחלוטין (לא מבוימות או מגויסות), שצולמו בזמנן וללא קשר לשירים, מה שהפך אותן, בעיניי, להרבה יותר אמינות ו"מדברות".
חיפשנו יחד תמונות שיספרו סיפור ושיהיה בהן משהו ייחודי... חיפשנו וחיפשנו עד שמצאנו.
שיבצנו כ- 30 תמונות בכל ספר, במקומות שנראו לנו נכונים. אחר כך הוטלה עליי מלאכת העיבוד וה"טשטוש", במטרה להפוך פיסות מציאות לאמנות.
 
אירית, תמיד מפרה לעבוד אתך, יחד אנחנו כוח (!!) ושתיים הם יותר מאחד!
והתוצאה - שלם שהוא גדול מסך חלקיו.

על המו"ל של "דרורים, הוצ' לאור"- רפי כהן
רפי, גם הוא חבר ותיק ואהוב עוד מימי עבודתנו המשותפת במשה"ח, שניצח על כל התזמורת באהבה רבה, בסבלנות וסובלנות... שצריך בשבילי ☺) ובהשקעה של מעבר למקובל. ולא כי אנחנו מכירים, אלא כי כזה הוא רפי (ולמעשה גם נועה, הגרפיקאית שאתו !), וזוהי תפיסת עולמו הייחודית מול יוצרים. ללכת איתם יד ביד, צעד צעד, להיות קשוב לצורכיהם וללכת עד הסוף...
 
תודה לכם על הכול. אתם ההוכחה כפל כפליים, כי אחד ועוד אחד..... גדולים משתיים!! 

דבר מו"ל "דרורים, הוצאה לאור" - רפי כהן
לידתו של ספר אינה קלה ואינה פשוטה כלל ועיקר, לכן ב"דרורים, הוצאה לאור" לפני שנכנסים לתהליך של עבודה, אנו מתרשמים מכתב היד, ומניחים על השולחן תכנית כללית ממעוף הציפור, מתחילים מראיית התוצאה הסופית ורק אז הולכים לאחור ופורטים אחד לאחד את שלביו השונים של התהליך כולו. כך קיבלנו את כתב היד מאירית קדם, קראנו, התרגשנו והתרשמנו, והיה לנו ברור כי יש לנו ביד ספרי מתנה כלל דורש.
 
לאור הקריאה היה ברור שהספרים מצריכים איורים "אחרים" ואטרקטיביים, כמהותם ואופיים של השירים עצמם, ואי לכך הצענו הצעות בהתאם לראייתנו העיצובית הכללית. לאחר שאירית אישרה את המבנה הכללי ואת התפיסה שמאחוריו, התחלנו את התהליך, כשאירית שותפה מלאה לכל השלבים, מעירה את הערותיה ומאירה הארותיה (והיה לה הרבה מה להגיד...), שינינו שינויים ותיקנו תיקונים לפי בקשותיה, תהינו, טעינו, יגענו, מצאנו וחוזר חלילה...
 
כאמור, האתגר הגדול שלנו כהוצאה לאור וכמעצבים הוא למצוא את השילוב הנכון בין המילה הכתובה לבין העיצוב, לאזן בין הבקשות, החלומות והראייה העיצובית של הכותבת לבין היכולת המקצועית שלנו, לא פעם יש התנגשות בין הרצונות - אבל החוכמה היא למצוא את דרך המלך, שתהיה ל"שמחת זקנתה" ולשמחת כולנו.
 
בהמון התרגשות ואהבה גדולה ולאחר מאמץ משותף, ראו הספרים אור, לשביעות רצונה המלאה של המשוררת והיוצרת אירית קדם, ותבוא הברכה עליה ועל כל העוסקים במלאכה. 

דיקלה מור (תל אביב)

איזה עונג צרוף זה לקרוא את השירים, להתרגש, להיזכר, לחייך...
 
אירית קדם מצליחה לבטא ברגש רב את כל שאנחנו מרגישים כלפי הפלא הזה - הנכדים שלנו, ולא תמיד יודעים לתת לרגש הזה מילים. 
 
ההתבוננות באיורים המיוחדים כל כך מוסיפה למילים את העטיפה הנוספת ואת החיבור למציאות חיינו, כי ככה אנחנו נראים, מלטפים ואוהבים אותם, את הקטנים.
 
קשה להניח את הספרים מהיד, ואני אף חזרתי אליהם פעם נוספת. 
מילים קסומות שממשיכות להתנגן בראש גם לאחר הקריאה. 
 

דוד גומא (רעננה)

הרגע פתחנו את המעטפה, והתרגשנו, מינה ואני, לקבל את שני הספרים החדשים.
העטיפות והאיורים ממש מקסימים!
בהמשך נקראם כמובן.
 
תודה על ההקדשה האישית המרגשת על הסימניה. 
 

שולי זדרויבסקי (מגדל העמק)

יצירה מדהימה אשר מבטאת ברגישות ובהתרגשות את הרגעים הנפלאים מאותו הרגע בו התבשרנו על היותנו סבתות וסבים... אין ספק שזוהי חוויה יוצאת מגדר הרגיל, מעתה ועד עולם, כמו שנאמר בשירך.
 
קראנו את ספרייך בהתמוגגות ובהנאה צרופה.
הבאת "אחלה שיחוק" (וגם סבארז, כמובן).
 
חיבוק גם לאלי המדהימה. 
 

אבי זדרויבסקי (מגדל העמק)

האם קראתם את הספרים של סבתא וסבא?
אם לא - אז פשוט הפסדתם.
הנאה צרופה של חוויה, גם אם את/ה לא שם, ורק משתוקקים למעמד הנכסף סבתאסבא.
 
תודה למשוררת שזיכתה אותנו ליהנות מתפקידנו המענג. 
 

תרצה אוחיון (כנף)

הספרים שלך מקסימים
כל כך הרבה רגש
ובתיבול ההומור המיוחד שלך
והתמונות...
נהדרות
 
בקיצור יצא לך סט מושלם לסבא וסבתא
כל אחד יכול למצוא את עצמו בספרים שלך
 
את באמת מעוררת השראה! 
 

רוחמה מטלון (כנף)

פניני חרוזים שמתלכדים לידי שירים שמתלכדים לידי חוויה מרנינה של קריאה.
קוראת ונפעמת ממלאכת המחשבת האופפת את זוג הספרים הנהדר הזה.
הכתיבה החכמה, המתוקה והכנה,
האיורים על בסיס הצילומים, אין מה להוסיף,
הכריכות,
איכות ההדפסה,
המילים בתוך ומסביב,
הנושאים.
הכול נשזר לכדי שרשרת פניני סבתאות וסבאות זוהרת.
ממליצה בחום!
 

הגר קוניאל (מרום גולן)

השירים חדרו ישר אל ליבי והפעילו את כל עולם הרגש שלי. הם נגעו בגעגוע, בכמיהה, בפחד, הם הצחיקו, שימחו, סיקרנו. בעיקר הציפו ברכות ואהבה אין סופית .
לקחת אותי אל המפגש הבין דורי, על יופיו ועל מורכבותו באותנטיות נדירה כמו שרק את יודעת.
יכולתי ממש לחוש את הבית, החצר, המושב דרך עינה של תינוקת מתוקה. יכולתי לחוש את החדרים שהתרחבו בלב שלך ושל ארז, אישך היקר.
כייף לקרוא, כייף להקריא, ספר חובה בכל בית.
 

לרכישה

מחיר רגיל: 120 ש"ח לערכת המתנה - 2 ספרים:
ספר סבתא וספר סבא.

מחיר השקה מיוחד לרוכשים באתר זה: 100 ש"ח

בתוספת דמי משלוח 20 ש"ח

 
לרכישה מרוכזת של ערכות המתנה
לדף תשלום מאובטח בפייפאל לחצו על הכפתור:
 
 
ניתן לשלם בפייפאל בכרטיס אשראי גם  אם אין לך חשבון פייפאל. 
כתבה ב"ידיעות קרית שמונה"
כתבה בידיעות קרית שמונה חלק 1
כתבה בידיעות קרית שמונה חלק2
כתבה בידיעות קרית שמונה חלק 3

דניאל אהרונסון (חדרה)

מתיקות ותום ובעיקר אהבה אין סופית שמעניקה סבתא איריתוש לקוראים שלה.
תעשו להם מקום בספריה שלכם. 
 

נירית צימרמן (תמרת)

נורא נורא נורא יפה!!!

שירים מקסימים, מבטאים ניואנסים ותחושות שלעתים קשה לנו אפילו לזהות או לעצור ולתת
להם מקום. שפה, מקצב פנימי, זרימה של רעיונות, תמונות יפהפיות, ואהבה כל כך עזה, אין לי מלים!
 
כל יום אני לוקחת לי דקות של שקט ומפנקת עצמי בכמה וכמה שירים וזה כזה כייף וכזו מתנה!
וראוי לקרוא ולשוב ולקרוא בהם!
לעתים אני מנהלת איתך דיאלוג פנימי ולעתים עם צימי שטרם התפנה והתענוג לפניו. כמו למשל השיר על הנכדה הראשונה שזו מהות ייחודית ובלבדית ושאינה ניתנת לחלוקה או להעברה, ואני מתמוגגת וגאה בך ומתפעלת איזו יצירה ענקית יצרת כאן! 
 

יעקב צימרמן, צימי (תמרת)

קראתי כעת, בנשימה עצורה, את שני הספרים.
התחלתי בסבתא וקינחתי בסב. שירים עמוקים ונוגעים, שירים מחייכים ורוקדים, שירים של אמת מזוקקת ושל אהבה אין קץ.
 
איך מילותיך מצליחות לנגן על כל כך הרבה מיתרים. וכמה משמח שהם מוצאים הד עצום בקרבי. מאושר מאד באושרכם (ובאושרי)...
 
תודה תודה אירית. הכתיבה שלך פשוט ממלאת אותי שמחה!
 
אני מרגיש חובה להוסיף עוד דבר מה.
שוב את מראה עד כמה אהבה משיבה חיים (וסליחה על הקלישאה הענקית, אך לשמחתי אף כל כך נכונה). הלילה עסקתי לא מעט בשנתי ובערותי בלב הגואה הזה שלך, שחודר לכל תא ושריר סרבני ומעורר בו חיות אין קץ.
 
ולא כתבתי מילה על התמונות הקסומות המלוות את הספרים והעיבוד הציורי המדהים שהם. כה קוהרנטי עם הספר הרגיש. תודה תודה! 
 

דויד גומא (רעננה)

סיימתי לקרוא את צמד הספרים המקסים 'שמחת זקנתה' ו- 'ספר סבא' של אירית וההנאה הייתה צרופה ומזוקקה - כמצופה.
 
כמעט בכל שיר מצאתי רעיונות וניואנסים נפלאים ואמרתי לעצמי שוב ושוב: וואו, איזה רעיון, ואיך אירית משלבת ומחרזת הכול יחד. מקסים מקסים♥ 
 

קלודין ריין (אורנית)

שמחת זקנתה וספר סבא, כתבה דר' אירית קדם. ספרים מלאי שירה, רגש ואהבה לנכדתה הראשונה.
ממליצה בחום. 
 

סיגל אשל

סוף סוף, אתמול לפנות ערב, הצלחתי לשחרר את ספריך מהדואר, רגע לפני שיישלחו חזרה...
כמה אני שמחה בהם!
 
העבודה אתך הייתה תענוג - פינג-פונג שנון וחד, מלווה בהומור ובאהבה. למדתי ממך לא מעט וידידותנו העמיקה. והספרים - משמחי לב ויפהפיים בעיצובם עם השירים שאני אוהבת כל כך, והם רווי רגש, הומור, והתבוננות חכמה. שמחה שהספרים זוכים להד חיובי שכזה. כה לחי ♥♥♥
 
ותודה לרפי כהן יקירנו מהוצאת "דרורים", המו"ל הפגזי של הספר, שחיבר בינינו ביתר שאת♥
 
 
 

מרים סידי (רמלה)

יששש, הספרים הגיעו!
מדהים, מרגש, אליפות.
 
הדפים הם דפי כרום נפלאים
התמונות שלכם נהדרות
והכתיבה הללויה! 
 
ספריה הנוספים של אירית קדם
 
 
 
 
"דרמת אמצע החיים מסע שלו, משא שלה" (עיון, ספרא ואסף מחזות, אוני' תל אביב, 2007),
 
 
 
 
 
 
 
 
"דייט עם מלאך" (שירים, ספרי עיתון 77, 2016),
 
 
 
 
"חדר מצב" (שירים, ספרי עיתון 77, 2017),
 
"מעשה בחיפשושית שאיבדה ומצאה את כל הנקודות" (הוצ' סער, 2017).
 

© כל הזכויות שמורות לאירית קדם
אירית קדם ♥ kedemirit@bezeqint.net