*הרפורמה בחינוך – גמישות פדגוגית ניהולית – גפ"ן*
היערכות באר יעקב ליישום הרפורמה בחינוך
23-4-2022
*רקע*
בימים אלה יוצאת לדרך הרפורמה בחינוך הנקראת גמישות ניהולית פדגוגית – גפ"ן. התוכנית גבשה ע"י משרד החינוך בחודשים האחרונים ויוצאת לשטח מיד לאחר חופשת הפסח.
מעיון ראשון בתוכנית הגפ"ן כפי שפורסמו בתקשורת עלות מספר רב של הזדמנויות אותן נציג במסמך זה.
מאחר ובפועל מדובר בתוכנית סדורה ומקצועית אשר תוצג למנהלות בתי הספר ממש בימים אלה עלינו להיות ערוכים בהקדם.
בנוסף אציין כי מסמך זה הוא ראשוני ומהוה בסיס להיערכות וצפויים עדיין שינויים ועדכונים רבים.
*להלן העקרונות המרכזיים כפי שעולים מהדיון הראשון*:
*החזון*: התוכנית מציגה חזון פדגוגי המקדם שינוי מהותי ומערכתי הנדרש למערכת החינוך לקראת 2030 . הכוונה לשינויים נדרשים שחלקם באו לידי ביטוי באופן מובהק בתקופת הקורנה.
*גמישות*: השם שניתן לתוכנית (גמישות ניהולית פדגוגית) מובילה להרחבת הסמכויות של בתי הספר והרשויות המקומיות וטומנת בחובה מנגנונים המיועדים לשמר ואף לחזק את תפקידן של מנהלות בתי הספר והרשות המקומית והפיקוח במערכת החינוך.
*שותפות*: התוכנית מציעה שותפות מערכתית של כלל גורמי החינוך כפי שנוהגים להציג אותה במטה משרד החינוך. השותפות התקיימה בתהליכי התכנון ובניית התוכנית וקיימת גם במנגנוני ההפעלה המוצעים של התוכנית.
די בעקרונות אלה כדי להצביע על חשיבותה של התוכנית המקדמת הזדמנות היסטורית לחולל שינוי משמעותי במערכת החינוך.
*להלן כמה דוגמאות המסבירות את העקרונות הנ"ל*
*הגשמת חזון חינוכי ולא רק שינוי מבני*
רציונאל תוכנית הגפ"ן נועד להרחיב את הסמכויות למנהלות בתי הספר והעירייה. בנוסף לשפר ולהתאים את המענים ליעדים הבית ספרים והמקומיים. כמו כן הכוונה לשפר את הבניית היכולות המקצועיות של הצוותים החינוכיים והעצמתם, תוך הגברת שיתופי הפעולה המערכתיים בהנחה שהגמישות עצמה משפרת הישגים.
אין ספק שמדובר במטרות ראויות ונכונות אשר חלקן כבר מטופלות במערכת החינוך (כזכור תוכנית ניהול עצמי קיימת במערכת החינוך כבר עשרות שנים, כמו גם תוכנית הגפ"ן שכבר פועלת חלקית במערכת). מבלי להיכנס לעומק השינויים הנדרשים למערכת החינוך לקראת 2030, ברור שמדובר בצעד משמעותי המקדם את מערכת החינוך לקראת 2030.
חלק משמעתי מהשינויים המצעים מוצגים עדיין כהצהרות וטרם מספקים בשלב זה תשובות הכוללת הצעות אופרטיביות להתמודדות יסודית עם אתגרי מערכת החינוך להיום ולעתיד . אולם מדובר בצעד ראשון שאחריו יבוצעו צעדים משלימים.
חלק ניכר מתקציב המיועד לתוכנית (1.5 מיליארד מתוך 2 מיליארד) מהווה למעשה שינוי ארגוני והסבת תקציבים קיימים של תוכניות קיימות לטובת בתי הספר במטרה לשנות מהותית את אופיין של התוכנית הנ"ל (ראה לדוגמא את מודל רכישת תוכניות ההדרכה המוצע). תקציבי ניהול עצמי של בתי הספר כיום הם חלק מתקציב הרפורמה החדשה (לא כולל את תקצבי הפדגוגיה של העירייה)
*האצלת סמכויות לבתי הספר והרשויות המקומיות לצד חיזוק המחוזות*
השם שניתן לתוכנית "גמישות ניהולית פדגוגית" מיועדת להעביר סמכויות לבתי הספר ולרשויות המקומיות. התוכנית מגבירה חופש הפעולה של מנהלות בתי הספר, הרשות המקומית בשיתוף פעולה עם המחוז והפיקוח.
התוכנית מאפשרת למנהלות בתי הספר לרכש תוכניות מתוך מאגר תוכניות, מאושר ומפוקח השייך למשרד החינוך. בשונה מהיום הניהול הכספי של בתי הספר יתנהל ישירות מול משרד החינוך (בהתקשרות ישירה בין בית הספר למשרד). משרד החינוך מטעמו יפעיל וינהל מערכת ניהול כספים מרכזית אחת סגורה שתנוהל תחת מערך בקרה ופיקוח של משרד החינוך והרשות המקומית.
בנוסף כל בתי הספר ללא יוצא דופן ימשיכו לפעול תחת הפיקוח של משרד החינוך והמחוזות בלבד. בחלק מבתי הספר פיקוח אף יופחת.
מטרת התוכנית היא להקצות גם לרשויות המקומיות ולמחוזות תקציב מסוים ולאפשר להן להיות שותפות בתהליך אישור התוכניות (בוועדה מלווה) דומה שמדובר בכוונה אמיתית המיועדת לחזק את שיתופי הפעולה בית בתי הספר לרשות המקומית והמחוז ולקדם מודל פיקוח חדש של משרד החינוך.
בכך למעשה מחזק משרד החינוך את יכולת הפעולה עם מנהלות בתי הספר ובמערכות החינוך המקומיות והופך את עצמו למנגנון מוביל שגם מתקצב, גם מפעיל, גם מבקר וגם המפקח על בתי הספר בשיתוף פעולה מלא עם העירייה.
מהכרות ראשונה עם התוכנית אנו עדים לשפה חדשה של המשרד המדברת על גמישות, אוטונומיה והאצלת סמכויות והקטנת השליטה, הבקרה והפיקוח המרכזי על חלק מבתי הספר במטרה לאפשר להם אוטונומיה וחופש יצירה.
*יצירת שותפות מערכתית*
יצירת שותפות מערכתית במסגרת תוכנית הגפ"ן הוצגה כאחת המטרות המרכזיות של התוכנית. במפגש נאמר כי אחת ממטרות התוכנית היא חיזוק הסמכויות של בתי הספר והרשויות המקומיות ויצירת שיתופי פעולה כבסיס לשיפור אפקטיביות של מערכת החינוך. על הצהרה זו חוזרים בכירי המשרד שוב ושוב ובהזדמנויות שונות והמטרה לתת להצהרות אלה ביטוי מעשי בשטח.
שיתוף הרשויות המקומיות בתהליכי גיבוש התוכנית התקיים בחודשים האחרונים, התקיימו מעגלי שיח רחבים, מספר נציגי הרשויות המקומיות בוועדות התכנון השונות היה משמעותי. התקימה שקיפות בתהליכי קבלת החלטות, התקיימו דיוני עומק, והוכנו מסמכי עמדה משמעותיים לצורך קבלת משוב והחלטות התקבלו בפורמים משותפים.
בנוסף התוכנית כפי שהוצגה מציגה מודלים ומנגנונים חדשים של שיתופי פעולה. הועדה המלווה וההכנות לקראת הועדה תהווה מוקד לקבלת החלטות משותפות. בהמשך יתקיימו מפגשים של שיתוף פעולה ברמת המטה והמחוזות ויינתן ביטוי מעשי להעברת הסמכויות לרשויות המקומיות וחיזוקן בניהול מערכת החינוך שלהן.הרשות המקומית מוצגת בתוכנית כגורם משמעות בהובלת התוכנית יחד עם צוות הפיקוח והמנהלות.
יתרה על כך תפקידים משמעותיים רבים אותם מובילה כיום הרשות המקומית במערכת החינוך המקומיות, עשייה מקומית שיכולה לתרום משמעותית למינוף ושיתוף פעולה מערכתי במסגרת תוכנית הגפ"ן. גישה זו יוצרת למעשה שיתוף פעולה רחב הרבה יותר בין תפיסת הרשות המקומית את החינוך בתחומה לזו של משרד החינוך והמחוז ומקדמת שיתופי פעולה.
*לסיכום*
העקרונות המוצגים במסמך זה מבוססים על מפגש ראשוני בין מטה משרד החינוך לבין מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. גם במפגש אחד (שראוי לציין כי היה מקצועי ביותר) ניתן לזהות הזדמנויות משמעותיות בתוכנית הגפ"ן. כמו כן בהתאם להצהרות המשרד מובילה התוכנית תהליכים אשר ישיגו מטרות חשובות למערכת החינוך לקראת 2030.
לזכותו של משרד החינוך יאמר כי למרות האתגרים של התוכנית המטרה היא חיובית ביותר. כמו כן מבחינת משרד החינוך התוכנית מתוכננת מקצועית וערוכה היטב לקדם את מטרות המשרד ואת חיזוק מעמדו במערכות החינוך.
לאור כל זאת נשאלת השאלה כיצד נערך בבאר יעקב לקראת התוכנית. לאורך שנים ראש העיר קידם אג'נדות חינוכיות משמעותיות במטרה לחזק את הפדגוגיה המקומית. העירייה לוקחת אחריות על מערכות החינוך ורואה בחינוך את מטרת העל של העיר.
גישה זו בו באה לידי ביטוי באופן בולט במהלך שנות הקורנה שם לקחנו על עצמנו תפקידים חדשים לאור מצוקת השטח.
עם השנים ולא מהיום עולה הצורך בהעברת סמכויות ממשרד החינוך לעירייה ולא רק בתחום החינוך. זאת מבלי לבטל את תפקידו החשוב והקריטי של משרד החינוך המחוז במערכת החינוך אשר חייב להתאים עצמו לאתגרי המציאות החדשה.
הרפורמה בחינוך אכן מדברת על מודל חדש ומהווה הזדמנות היסטורית לשינוי שחובה להצליח בו. האחריות בהקשר הזה מוטלת על כולנו יחד, משרד החינוך, המחוז, העירייה מנהלות בתי הספר.